מעלה את זה שוב:)

הייתי במערכת יחסים קודמת שפגעה בי מאוד פיזית מנטלית , הכל ! והשפיעה עליי בצורה חזקה. אני מרגישה שהקשר הזה השאיר בי משהו כמו טראומה או פחד שנשאר איתי זה לפחות משהו שהפסיכולוגית שלי אמרה לי.. רק אחרי 3 שנים של ניסיון ריפוי עם אנשי מקצוע וכמובן כוח רצון הצלחתי לצאת מתקופת דאון שנכנסתי אליו בגלל הקשר ההוא.. בכל אופן מאז אני מרגישה שהאמון והתחושת ביטחון שלי נפגעו, גם אם אני מאוד רוצה להרגיש אחרת.
היום אני נמצאת בקשר חדש, ואני אוהבת את הבנאדם מאד ורוצה להיות איתו, אבל הקשר שלנו כרגע וירטואלי. ורק בגללי הוא וירטואלי שיחות, פייסטיים, הודעות וכל השקתות החברתיות למיניהן למרות הרצון העז שלי להיות איתו בirl, קשה לי מאוד להגיע לשלב של להיפגש במציאות. אני מרגישה שיש בי פחד שקשה לי להסביר. נעלמתי ונסגרתי בעצמי ככ הרבה זמן ששכחתי לחיות לצאת לבלות לראות אנשים משפחה וכו.. וזה לא שאני לא רוצה לראות אותו, להפך אבל משהו בתוכי נעצר ונקרע ברגע שמעלים את זה.. המשכתי להכחיש מבלי לשים לב עד שהוא הכריח אותי שנייה להקשיב לו בנוגע לדבר הזה.. שם הבחנתי בבעיה שלי.. אני לא יודעת אם זה פחד להיפגע שוב, פחד להתאכזב, פחד מחשיפה, או תגובה למה שעברתי בקשר הקודם. אני מרגישה שהעבר עדיין משפיע עליי, ושאולי אני מגנה על עצמי בלי לשים לב והגענו לפינה כזו של הוא שם לי אולטימטום ואני יכולה להבין למה יחד עם זאת.. הפחד שולט בי.. אין לי שליטה ואני חשופה מולו אני כן הסברתי לו על המצב שלי הוא יודע הכל.. והוא קיבל והניח את זה בצד ונתן לי קצת זמן אבל יש בו כעס שנבנה בגלל זה ומרגיש כיאלו הוא מעניש אותי כל פעם פסיכולוגית ומנטלית.. אם זה כעס קללות ניתוקים בפנים לפעמים הוא מחליט שהוא נעלם לי למספר שעות או ימים.. זה קרה ככ הרבה פעמים בזמן ככ קצר שאני סוג של התרגלתי לזה..אנחנו העלנו את הסיטואציה שוב לפני כמה ימים והסברתי לו איך אני מרגישה לגבי מה שקרה אז הוא שוב התחיל לתקוף ונעלם.. ובתוך תוכי התחלתי להרגיש כאב מסויים אני כבר לא נהנת אני סובלת אני מרגישה אליו ככ הרבה אבל לאחרונה אני מקבלת רק אנרגיות רעות וזה מצטבר אני לא יכולה להמשיך להאשים את עצמי אני לא עושה את הדבר הזה בכוונה הלוואי והייתה לי שליטה והבטחתי לו שאני יעבוד על זה זה ככ קשה בכל זאת אני לא הייתי רוצה להישאר ככה כל החיים בגלל קשר עבר.. אני לא יודעת מה לעשות