קשה לי מבחינה חברתית בצבא

אני חושבת שבגלל שאתה כלכך עייף ומותש קשה לך לדבר וזה מובן

כמו שכתבו פה לפני
כשאתה מגיע ויושב ליד או עם איזה מישהו באיזה בוקר אחד או עם חבר
תנסה להגיד שלאחרונה אתה מרגיש מותש ושאין לך כוח לדבר ומשהו בך מרגיש מותש לאחרונה וכו', וזה יזרום, זה טוב קצת לפרוק זה גם מקרב בסוף חברתית. אל תתבייש.
וזה בסדר לפעמים קצת להיות מותש אנחנו לא רובוטים בסוף

היי לך,

קוראת את מילותיך עכשיו ושומעת את תחושת התסכול שאתה נושא עימך סביב הקורס הצבאי והסיטואציה החברתית שנוצרה בקורס...
שומעת בדבריך את תחושת העייפות שהתחילה לחלחל ואת הקושי אולי בעקבות זה להתרכז, שומעת גם את הקושי שאתה חווה בעקבות העייפות למצוא את הכוחות לשוחח עם החברים לקורס ושומעת שאולי זה גורם לך להרגיש לא שייך..

לוח הזמנים של קורסים צבאיים בדרך כלל הוא מאוד אינטנסיבי ודורש כוחות פיזיים רבים ויחד עם זאת גם כוחות נפשיים ולעיתים כשהיום יום כל עמוס ומלא בעשייה והוצאת אנרגיה קשה למצוא את הכוח ולשוחח עם אחרים..

אולי יש חבר מהקורס או בסביבה שלך שאתה יכול לשוחח או לשתף במה שאתה חווה לעיתים השיח והשיתוף יכולים לעזור ובעיקר לעזור באוורור של הרגשות והתחושות...

אני מתנדבת בעמותת סה"ר אם תרצה להמשיך ולשתף בתחושותיך במרחב בטוח ולא שיפוטי אתה מוזמן לפנות אלינו בצ'אט בקישור שאצרף לתגובה.

שלך,
מתנדבת סה"ר

גם אני במצב דומה לך
ובאמת קשה לי במיוחד עם העובדה שאני מנותק מכל דבר שבחוץ
אבל נשאר לך זמן ואתה תסתגל זה עניין של זמן
תדחף לשיחות
תזרוק דברים
ככה מתחברים לדעתי