שאלה לגבי ידידותת,מה דעתכם?תהיו כנים לדעתי זה גם קצת מוזר אבל אל תשפטו פליזז

יש איזה מישהו שנתיים מעליי(שנינו בנים) שאנחנו מכירים שנתיים, עכשיו הוא בצבא אני מסיים יב ואני כיאלו ממש רןצה שנהיה חברים וזה ואנחנו מתראים רק ברחוב ואז כזה מתקרבים ונהפכים לידידים טובים כזה עם הזמן, עכשיו אני ממש "מחפש" אותו אני כיאלו יוצא בשעות שהוא עם הכלבה שלו בטיול שומע את האופנוע שלו אז אני יורד כי אנחנו שכנים. ודברים כאלה כדי שנפגש נדבר נתקרב ונהיה חברים טובים ונתחבר , עד כמה זה מוזר?כי פשוט אין לנו מסגרת משותפת זה רק הפגישות האלה...
ונראלכם אפשרי שנהיה חברים טובים?כיאלו נשמע מוזר ולא הגיוני לי שנהיה חברים בידיעה שאני כיאלו יצאתי לחפש אותו וממש קיוויתי שנהיה חברים כל הזמן הזה ולא יודע אם זה הדדי.. נראלי שלא..
אני באמת יודע שזה נשמע מוזר,רע ואובססיבי(אני לפעמים מרגיש ממש אובססיבי וכיאלו איך נהיה חברים הכי טובים ככה)אבל זה לא ככה אני נשבעע זה נטו בטוב כי באלי להתחבר איתו ואני לא יודע איך עודד