מה אומרים? אהבתם?

כמה משפטים שלי שאולי יתנו למישהו פה השראה :)
(תובנות שהבנתי מדברים שעברתי וחוויתי)

אני לא מחפשת אישורים לדברים שאני רוצה לעשות בחיים שלי כי אם אני עושה את זה, זה אומר שאני לא חיה את החיים שלי אלא חיה דרך אנשים אחרים.

אני מתרחקת כמו מאש מאנשים שכל היום מחפשים ריכילויות ולא אתן להם להשפיע עליי ולספר לי דברים רעים על אנשים שאני כנראה אפילו לא מכירה.

אנשים בחיים שלי לא צריכים לתפוס את כל החשיבות בחיים שלי כשאני אמורה להיות הכי חשובה לי.

אני לעולם לא נותנת הזדמנות שנייה לבן אדם ששיקר לי או ניצל אותי הסליחה שלו לא תתקן את מה שהוא עשה מבחינתי אני אסתובב ואלך פשוט.

אני לא מכניסה אנשים לבית שלי שאני רואה שלא יהיה אכפת להם להרוס אותו ולא להתנהג בנימוס. (ואני לא מדברת על בית במובן הפיזי)

זה בסדר לסנן ולא לענות לאנשים שכל מה שהם מחפשים זה לדבר על עצמם.

אנשים שמוחאים כפיים כשאני נכשלת אני אגרום להם להיות עם לסת פעורה כשאני אצליח יותר מהם.

אני לא מרחמת על אנשים שאומרים שקשה להם בחיים שלהם והם במצב שאפשר לשנות אותו.

הבן אדם היחיד שאין לו אינטרסים כלפיי ושתמיד ירים אותי הכי גבוה שאפשר זאת רק אני.

ללמוד לשחות כשיש כרישים בסביבה זה הניצחון הכי גדול.

לקום כל בוקר מחדש ולהתחיל כל יום מאפס כשכל הבחירות שבעולם נתונות בידיים שלי זאת המתנה הכי גדולה שמישהו יכול לקבל.

אנחנו מחליפים זהויות כל הזמן אנחנו לא שמים לב כי אנחנו עדיין נשארים עם אותו השם, אותו המראה ואותם הפרטים המזהים שלנו.