3 תשובות
מזכיר לי את אמא שלי, כל דבר שאני אומרת היא רק יורדת עליי ולא מנסה להקשיב
מצטערת לשמוע תתעלמי ותעברי למקום עבודה אחר
אנונימית
לפעמים ההורים לא נכנסים בצורה מושלמת לתפקיד ה"הורה" כמו שמצפים מהם להיות. שיהיו מכילים, שיהיו מודל לחיקוי, שיקבלו טעויות, שידעו להוביל את הילד ומצד שני יתנו לו ביטחון ועצמאות.. וכו וכו וכו

ולא תמיד קל להם לעשות את זה. כי הם לא יודעים איך. כי גם להם היו הורים שלא נתנו להם את זה תמיד.

אז אני חושב שהדבר הכי נכון זה לא להתווכח או לריב איתו או להגיד לו שהוא לא מבין כלום וכאלה. כי זה לא יוביל לשום דבר. אני חושב שלפעמים אין ברירה אלא להסתכל על ההורה בתור זה שלא יודע מה לעשות, שטועה לפעמים, שקשה לו. להוריד את הציפיות. ואז כשהוא אומר משהו זה כבר לא כזה נורא, זה פשוט מילים. כמו ילד קטן שזורק משפטים כי אין לו מושג איך להתמודד.

זה פשוט יתן לך דרך להסתכל על זה אחרת ולהרגיש תחושות אחרות. אי אפשר לשנות אותו. אפשר לשנות את הפרשנות שאת נותנת לדברים שהוא עושה ואומר.

זה יקל עלייך. ובהמשך אולי הוא ילמד לאט לאט ותוכלי לצפות ממנו ליותר ולהנות ממנו בתור אבא על מלא.

(אני כותב את זה בתור אבא לילדה)
אז תעני לו בחיוב. כן אבא, בא לי לשבת בבית ולהשמין, וגם לאבא בא לעשות אותו דבר ולכולם כיף לרבוץ.