12 תשובות
בוכים
מוזיקה
יושנים
מוצאים חבר/ה
למתחילים להתאמן
מתחילים לצאת יותר עם חברים
יוצאים לעבוד
משקיעים בעצמנו
פתאום תראה/י שהחיים יותר יפים והבדידות נעלמה
למתחילים להתאמן
מתחילים לצאת יותר עם חברים
יוצאים לעבוד
משקיעים בעצמנו
פתאום תראה/י שהחיים יותר יפים והבדידות נעלמה
ספורט ושירים שמחים
המיינדסט הזה נבנה לאט לאט והקשרים בין הנוירונים לאט לאט מתחלשים
המיינדסט הזה נבנה לאט לאט והקשרים בין הנוירונים לאט לאט מתחלשים
קודם כל הולכים לישון יותר מוקדם
זה ממש עוזר
דבר שני מבינים שבגלל שלילה אז המוח פיזית פועל אחרת ופועל באופן יותר עצוב... לגבי בדידות תנסה אולי ליראות סדרה מצחיקה או לדבר עם מישהו אפילו פה בסטיפס
זה ממש עוזר
דבר שני מבינים שבגלל שלילה אז המוח פיזית פועל אחרת ופועל באופן יותר עצוב... לגבי בדידות תנסה אולי ליראות סדרה מצחיקה או לדבר עם מישהו אפילו פה בסטיפס
ממה זה קורה לך את יודעת להגיד עדיף ללכת לישון או לצאת בלילה לאנשהו או לדבר עם חברה לשמוע שירים ולדעת מאיפה הבעיה נובעת
לא לתלות את זה באנשים אחרים, תנסה להשלים עם עצמך וללמוד להעסיק את עצמך, לראות בשקט הזה צד חיובי ושלו.
כמובן שאם זה משהו כללי, כן לנסות להרחיב את המעגל, לצאת יותר גם אם בהתחלה זה לבד, להציע, ליזום, בסוף תמצא את האנשים שלך
כמובן שאם זה משהו כללי, כן לנסות להרחיב את המעגל, לצאת יותר גם אם בהתחלה זה לבד, להציע, ליזום, בסוף תמצא את האנשים שלך
תנסה לישון כרגע לכבות את כלזה ולנוח אין מה להיכנס לזה
יש גם תקופות כאלה ולכל אחד יש את התקופה הזאת בחיים תמיד להיות עם ראש מורם ולהגיד תודה לה' יתברך על זה שאנחנו בריאים ושלמים כי החיים האלה לא מובנים מאליו אבל דברים שיכולים לעזור זה מוזיקה, להיות עם חברים יותר, לעבוד, להתאמן, לכתוב. ופשוט להיות בעשייה ולחשוב איך קמים מהמצב רוח הזה זאת הדרך והחוכמה בחיים :)
להיות יותר עם המשפחה והחברים, ואם אין אז לנסות להכיר אנשים חדשים.
למצוא עבודה או להתחיל ללמוד משהו שמעניין אותך, ובעיקר לא להישאר לבד בבית כל היום בחדר זה בדרך כלל רק מחמיר את ההרגשה.
למצוא עבודה או להתחיל ללמוד משהו שמעניין אותך, ובעיקר לא להישאר לבד בבית כל היום בחדר זה בדרך כלל רק מחמיר את ההרגשה.
הי לך,
לא כתבת הרבה.... אבל מהמילים הבודדות שכתבת כמו זעקה, אני שומעת את המצוקה והבדידות שאתה כנראה חווה כרגע.
אולי זו התחושה הזו שכל לילה המחשבות השליליות חוזרות ולא נותנות לנו להירדם ולמצוא את השקט שאנחנו כל כך זקוקים לו... ואולי נראה שאין את מי לשתף, ואין מי שיבין אותנו באמת, וכמה הבדידות הזו מורגשת ומכבידה עלינו....
יקירי, יכולה להבין כמה כאב המצב מעורר בך. ונראה שדווקא בימים אלה, חשוב שלא תישאר לבד עם המצוקה הזו. יתכן שיש מישהו בסביבתך הקרובה, או לחילופין איש מקצוע מתחום הבריאות או הטיפול, שתוכל לשתף במה שעובר על ליבך, ושיוכל להיות לאוזן קשבת ויעזור לך להרגיש טוב יותר.
אם תרצה מקום נוסף לדבר בו, אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת ואני מזמינה אותך לצ'אט אישי בו תוכל, אם תרצה, לשתף את אחד המתנדבים שלנו שיקשיב לך וינסה ולהיות שם בשבילך.
ניתן לפנות דרך הלינק המצורף בהמשך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
לא כתבת הרבה.... אבל מהמילים הבודדות שכתבת כמו זעקה, אני שומעת את המצוקה והבדידות שאתה כנראה חווה כרגע.
אולי זו התחושה הזו שכל לילה המחשבות השליליות חוזרות ולא נותנות לנו להירדם ולמצוא את השקט שאנחנו כל כך זקוקים לו... ואולי נראה שאין את מי לשתף, ואין מי שיבין אותנו באמת, וכמה הבדידות הזו מורגשת ומכבידה עלינו....
יקירי, יכולה להבין כמה כאב המצב מעורר בך. ונראה שדווקא בימים אלה, חשוב שלא תישאר לבד עם המצוקה הזו. יתכן שיש מישהו בסביבתך הקרובה, או לחילופין איש מקצוע מתחום הבריאות או הטיפול, שתוכל לשתף במה שעובר על ליבך, ושיוכל להיות לאוזן קשבת ויעזור לך להרגיש טוב יותר.
אם תרצה מקום נוסף לדבר בו, אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת ואני מזמינה אותך לצ'אט אישי בו תוכל, אם תרצה, לשתף את אחד המתנדבים שלנו שיקשיב לך וינסה ולהיות שם בשבילך.
ניתן לפנות דרך הלינק המצורף בהמשך.
שלך,
מתנדבת סה"ר