מה עושים כשמרגישים לבד?

מתקלחים, רואים קצת יוטיוב להשתחרר מהמחשבות, והולכים לישון.

תהיי קודם כל הוגנת מול עצמך, ואל תתני לחרדות להכתיב לך זמנים. אחרי המבחן, יהיה לך כבר זמן לחשוב על הדברים יותר

אוכלים משהו טעים וצופים בסרט סדרה

לומדים איך להתמודד, משתפים ונעזרים במשפחה וחברים קרובים וחשוב שתאמיני בעצמך וביכולות שלך. לי עוזר לשמוע מוזיקה, זה מרגיע אותי.
מנוחה ושינה טובה בהצלחה מחר!
פה לכל דבר נוסף

עושים משהו שיתן לך הרגשה טובה

מנסים למצוא דברים שימלאו את הזמן ויפיגו את התחושת בדידות.
בין אם זה תחביב ובין אם זה משהו שמקדם אותך ונותן לך הרגשה טובה פעם ב
מוצאים משמעות בחיים ודברים שגורמים לך לקום מהמיטה בבוקר.
אם זה משהו יותר מעבר וקשה יותר אז לשתף את ההורים או יועצת בית ספר/פסיכולוגית.
להבין מה גורם לך להרגשה הזאת?
למה את מרגישה לבד? מה גורם לך להרגיש לבד?

שימי שיר שאת אוהבת, תאכלי משהו מתוק שייתן לך אנרגיה ולכי להתקלח.
בהצלחה בבגרות3>

הייתי באותו מצב כמוך, ופשוט התחלתי למצוא דברים שמעניינים אותי, ספרים, היסטוריה, אומנות, ספורט, השקעתי את כל הזמן שלי בתחביבים שלי ואז אשכרה נהייתי אדם עם אישיות משל עצמי, ובגלל שעשיתי דברים שאני אוהבת נהייתי גם יותר בטוחה בעצמי, וזה כבר משך את האנשים הנכונים, תאמיני לי הכל יהיה בסדר, אל תרחמי על עצמך, את לא מסכנה, פשוט עוד לא מצאת את האנשים שמתאימים לך וזה לוקח זמן וזה לגמרי בסדר, בהצלחה ומקווה שעזרתי:)

שואל השאלה:
(עדכון: התקלחתי בסוף אבל אני עדיין לא מפסיקה לבכות.
לפני המקלחת רבתי עם אמא שלי על זה שזה מתסכל אותי שהיא לא מקשיבה לשום דבר שאני אומרת כי עובדה שהיא לא זכרה את הבגרות שלי מחר ואז היא התחילה לריב איתי שהיא אחרי אירוע מוחי ושהיא לא זוכרת דברים וניסיתי להגיד לה שזה לא מה שאני מנסה לומר.)
יש לי תחביבים אני אוהבת לצייר ואוהבת ציורים של אחרים. ואני אוהבת מוזיקה מאוד אבל הכל כל כך מת לי ובאמת שלרוב אין לי כוחות לנסות שום דבר חדש וגם אם כן שום דבר לא גורם לי להרגיש טוב לטווח הרחוק הכל כל כך באוויר וזמני ואם אני שמחה אני יודעת שזה יעלם ויעבור מהר
אני מנסה להעסיק את עצמי בסדרות או בלימודים או ביציאות אבל לא כיף לי באף אחד מאלה באמת לא עם החברות וגם לא כשאני יעילה.
ואני כל הזמן אוכלת מלא שוקולד ושטויות כדי לנחם את עצמי וזה לא תמיד עוזר.
ולמי שכתב פה על לימוד עצמי או יוטיוב אז אני ביוטיוב מלא אני רואה מלא סרטונים של פסיכולוגיה וזה כן קצת כיף לי אבל שוב זה כמו שאר הדברים שכייפים לי הכל זמני כל כך זה לא עובר לטווח הרחוק
ובני המשפחה שלי לא באמת רלוונטיים לעזור לי כי המשפחה שלי הזוייה בלשון המעטה.

^מצטערת לשמוע שזה המצב
מורכב..
אני ממליצה בנתיים ללכת ליועצת בבית ספר בשביל שיהיה לך לפרוק את זה איפשהו(אפילו עמותת סה"ר או ער"ן.
יש תקופת בחיים האלה שמרגישים ככה, ריקנות.
תשתדלי לנסות להסתכל על דברים שאת עושה באופן יותר חיובי ולהחמיא לעצמך אחרי כל משהו שאת עושה, מצליחה וגאה בו, כדי להרגיש לפחות קצת חיה.

לגבי הבגרות- תזכרי שיש מועד ב' ועוד הזדמנויות לשפר את הציון
תנסי לישון

להעיף את הטלפון לצד, לשים מוזיקה שאת אוהבת ושיכולה להרגיע אותך.
ואז לכבות את הטלפון.
מקווה שיהיה טוב
מאחלת לך רק טוב3>

שואל השאלה:
תודה רבה רבה, מעריכה את התשובות של כולכם❤
אגב, אני בטיפול פסיכולוגי כבר שלו שנים בערך^ עד עכשיו טופלתי אצל מטפלת לנוער וילדים ועכשיו אני כיתה יב ואני אצטרך לעזוב אותה, זה באמת קשה לי