בבקשה בבקשה תנחמו אותי אני לא מפסיקה לבכות

את חשובה לנו אנונמית
שיהיה לך בהצלחה!
אני בטוח שיהיה לך ממש כיף בשירות לאומי ויהיה לך שלל חוויות לחיים!

יהיה בסדר, תנשמי ותנסי להירגע

תנשמי לאט לאט הכל בסדר, את יכולה לדבר איתי אם את רוצה ואני אדבר איתך, לא שופטת.

הכל לטובה, קצת קשה לראות כרגע אבל תנסי לבוא בגישה פתוחה ואופטימית!
אני בטוח שיתחברו אלייך, לכל דבר נוסף אני פה בהצלחה!

הי חמודה . זה פחד שבא לבקר. אינך חייבת להאמין לו. חווית משהו לא טוב, מי קבע שזה יהיה שוב כך? אולי יהיה נהדר. מסכימה להאמין?
את יכולה לסדר , ולגרום לחוויה טובה ונעימה. תחילה עליך לבחור לא להאמין לפחד.
את מסוגלת. בהצלחה רבה לך. חיבוקים.

היי יקרה,
רואה שעברו כמה ימים מאז שכתבת את הפוסט מקווה שאת מרגישה טוב יותר היום
שומעת במילים שלך גם את הפחד מההתחלה החדשה שמחכה לך, גם את הזיכרון מהתקופה הקשה שעברת בצבא, וגם את התחושה הכואבת הזאת שפתחת את הלב מול החברות שלך ולא קיבלת את התגובה שהיית צריכה באותו רגע.
יכול להיות שדווקא ברגעים שבהם הכי צריכים שמישהו יהיה שם, השתיקה מהצד השני מרגישה מאוד פוגעת ומערערת .אבל זה שלא ענו לך באותו הרגע, לא בהכרח אומר שאת לא חשובה או שלא אכפת ממך.
נדמה שעצם זה שבחרת לשתף כאן ולבקש נחמה, מראה כמה היית זקוקה למישהו שירגיע, יחבק במילים ויזכיר לך שאת לא לבד בתוך כל הפחד הזה.
ממה ששיתפת עולה שכבר עברת חוויה לא פשוטה בצבא, אז זה כל כך מובן שהתחלה חדשה יכולה להציף פחד, לחץ ודמעות.
ויכול להיות שעצם זה שאת עדיין מנסה להתחיל מחדש למרות החשש, אומר שיש בך הרבה יותר כוח ממה שנדמה לך כרגע.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'ט של העמותה.
אם תרצי תוכלי להמשיך ולשתף במה שאת מרגישה
יש שם אנשים מדהימים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
שלך,
מתנדבת סה"ר