איך מתגברים על מוות של סבתא

הזמן יעשה את שלו

סבתא שלי נפטרה לפני שנה ומשהו. לקחתי את זה לא כל כך טוב.. בכלל. עזר לי להסתכל על תמונות ולהיזכר בחוויות טובות וברגעים מצחיקים. והאמת הלכתי לקבר שלה כמה פעמים מאז לספר לה דברים.

וואו זה מאוד קשה
אבל בחיים הכל בסוף עובר (עוד יהיה לך ימים טובים)

משתתפת בצערך באמת שזה לא פשוט..
אני בטוחה שכואב לך מאוד כרגע אבל עם הזמן זה יעבור ואת תרגישי הרבה יותר טוב
כרגע תנסי לפרוק ולתת לעצמך להרגיש את הכאב

משתתפת בצערך אם את צריכה לדבר עם מישהו תדעי שאני פה וזה קשה וזה יעבור

הי לך,
נתקלתי בפוסט שלך והיה לי חשוב להגיב.
התמונה שבחרת תפסה אותי חזק, יש בה הרבה עדינות ושבריריות למרות שרואים בה מוות בצורה הכי ארצית שלו.
אולי אלה חלק מהרגשות שהיו לך כלפי סבתא, או הרגשות שאיתם את מתמודדת אחרי מותה...
לא סיפרת הרבה, אבל נשמע שאהבת אותה מאוד ושהיא תחסר לך.
נהוג לומר שהזמן יעשה את שלו, לא יודעת אם זה מקל עלייך את הכאב שאת מרגישה עכשיו. מניחה שלאט לאט תצטרכי ללמוד איך חיים עם געגוע. בינתיים אולי יכול לעזור לך לשתף מישהו קרוב בכאב שלך ולא להישאר איתו לגמרי לבד. אולי את יכולה לנסות למצוא חבר או חברה, אולי קרוב משפחה או מישהי מביה"ס (מורה/מחנכת/יועצת) שאת מרגישה איתן בנוח ופשוט לספר איך את מרגישה. לפעמים עצם השיתוף מביא איתו הקלה.
אם תרצי תוכלי לשוחח גם איתנו, מתנדבי עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). נשמח להיות שם עבורך מתי שמתאים לך בשיחת צ'אט אנונימית במרחב מכיל ובטוח מוזמנת ליצור קשר.
שולחת ך חיבוק וירטואלי
מתנדבת סה"ר