6 תשובות
לא,יש חוקים במדינה הזו ומי שלא טוב לא מוזמן ללכת למצוא בית אחר
אנונימית
לא
לא אומרת את זה בתור דתיה. אומנם בצבא קשה לשמור על האמונה אבל אני הולכת להתגייס וגם חברה של אחותי דתייה והתגייסה למרות הפטור
איזה חוקים יש שהם לא בסדר בכל אמונה שהיא?
אני מאמינה ושומרת את חוקי המדינה וסבבה לי
אני מאמינה ושומרת את חוקי המדינה וסבבה לי
אנונימית
אם חוקי המדינה סותרים את האמונה שלי אז כן בטח, כמו שבעבר אסרו על יהודים במדינותיהם ללמוד תורה וכו..
הבנתי למה התכוונת אבל זה לא ניסוח נכון למקרה
הבנתי למה התכוונת אבל זה לא ניסוח נכון למקרה
מחמת ששאלה זו מכילה פן הלכתי, עלי להבהיר שאיני פוסק ואין לקחת דברי הלכה למעשה אלא יש לשאול פוסק מוסמך.
תלוי, אם יש מדינה אשר חוקיה כן מתאימים לך, עבור לאותה המדינה, ואם אין מדינה כזו, הוא מוזמן ללכת לגור במקומות שאין לשום מדינה ריבונות ומשטר שם כגון במדבר או ביער.
(כדוגמה זו כותב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו הלכה א, שיעבור למדינה שבה אנשים 'צדיקים ונוהגים בדרך טובים', ואם אין מדינה כזו, או שהוא לא יכול לעבור למדינה כזו בגלל חוקי המדינות- 'ישב לבדו יחידי' ולא יצור אינטראקציה עם בני אותה המדינה, וממשיך- 'ואם היו רעים וחטאים שאין מניחין אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונהג במנהגן הרע, יצא למערות ולחוחים ולמדברות'. ואף שלא בהכרח שנפסקו דברי הרמב"ם להלכה, מלכתחילה לא דיבר הרמב"ם לעניין הלכה כלל, אלא לעניין המוסר האינו מחייב בעלמא, וכל השאלה פה היא לעניין המוסר בעלמא).
אמנם אם הוא חי באותה המדינה, לא לחינם אמרו חז"ל ש'דינא דמלכותא דינא'.
והרבה פוסקים סברו ש'דינא דמלכותא דינא' אף בארץ ישראל. כל פוסק שכתב שיש כוח הלכתי לזכויות יוצרים או לזכויות אדם מכוח המדינה, וכתב כן בארץ, אזי אם הם הביעו בכך שיש דינא דמלכותא דינא גם בארץ ישראל (יבי"א ח"ז חו"מ סי' ט, בשם השואל ומשיב (קמא, ח"א סי' מד), הגר"ש סופר בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' רלב), שו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי' עה בשם הש"ך סי' רנט [וסימן שנו סק"י], הובא בשו"ת הראשל"צ לרב יצחק יוסף ח"א סי' ב [אמנם הביא מהקלטת אביו שהתיר לאדם להעתיק לעצמו ורק לשם מסחר אסור משום דינא דמלכותא]. אמנם כדאי להעיר שהרב עובדיה כתב בסוף דבריו שתשובתו אינה גמורה והוא שולח אותה כמו שהיא בגלל דוחק הזמן, כך שיתכן שאם היה מאריך עוד היה מראה שדעתו אחרת, אך עד שלא יהיה לנו מקור לכך- לא נאמר כן כעיקר אלא רק כאפשר).
וכתב בשו"ת פסקי המשפט סי' קנו אות לג הערה 95 שהפוסקים שהתירו לאדם להעתיק לצורך עצמו או חבריו ורק לצורך מסחרי נאסר, שיתכן שסברו שדינא דמלכותא דינא רק בדבר שהמדינה כופה עליו, ובמה שאינה כופה- מותר. (ואמנם יש להעיר על דבריו, שמהפוסקים שהזכיר, אחד מהם מקור שאינו מהימן בשם הגרש"ז אוירבך, שמביא שם ספר שכתב תלמיד שלו בשמו, וכלל בהלכה שאין התלמידים נאמנים לספר מה הייתה דעת רבם עד שיכתוב רבם כך בספר בעצמו, ומקורו השני שהוא פתחי החושן לא הזכיר טעם דינא דמלכותא).
וכן כתב ביחווה דעת ח"ה סי' סג/סד (יש טעות בהדפסה ולא ברור איזה סימן זה), שיש דינא דמלכותא דינא גם בארץ ישראל ובמלך ישראל, בשם הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה, פרק ה הלכה יא), וכן בפירושו למשניות על נדרים (דף (כח. בש"ס), המאירי (נדרים שם), שו"ת הרשב"א (ח"ב סי' קלד), טור ושו"ע (חו"מ סי' שסט סע' ו).
וכתב שם שאין חילוק בזה בין מלך ישראל ובין מדינת ישראל, והראה כן על דרך שהראה הב"י ששזה שייך במלך ישראל. וכן הביא בשם שו"ת הרשב"א (ח"א סי' תרלז) והרמב"ם (הלכות גזילה ואבידה שם, הלכה יז), וכנה"ג (חו"מ סי' שסט הגהות הטור אות י, והגהות ב"י אות סא), ושו"ת מהר"י קולון (סי' קצה), ושו"ת תומת ישרים (סי' טז), ושו"ת פאת שדך (סי' קסה), והראי"ה קוק בשו"ת משפט כהן (סי' קמד אות יד), ושו"ת ישכיל עבדי (ח"ו חו"מ סי' כח סע' ב), ועמוד הימיני (ח"א סי' ז).
והוסיף הרב עובדיה לכתוב שאפילו במלך רשע עובד עבודה זרה יש לשמוע לדבריו משום דינא דמלכותא דינא, כדאיתא בתוספות (סנהדרין (כ:)) והזוהר (וישב קצב ע"ב). וכן בקובץ 'פסקי בתי הדין הרבניים' (ח"א עמוד רפה).
על כן, במקרה שאדם רוצה לחיות במדינה, לא משנה מקומה בעולם, עליו לשמוע לחוקי המדינה ואפילו במלך רשע שמנסה לעקור אמונתו (לפחות לפי אמונת ישראל, אשר אני הולך לפיה). ועל כן הוא כדברי הרמב"ם שאם אינו רוצה בכך (ובאמת אדם לא אמור לרצות לשמוע לחוקים הנוגדים אמונתו), מוטל עליו לעבור למדינה אחרת, או לעבור למקום אשר אין בו שלטון ומשטר המדינה קיים כדוגמת המדבריות והיערות ושאר מקומות אשר טרם יישבם אדם. ומ"מ כל זה הוא במה שנאכף בחוק, ומה שלא- לא, גם הוא אינו מחוייב אליו.
תלוי, אם יש מדינה אשר חוקיה כן מתאימים לך, עבור לאותה המדינה, ואם אין מדינה כזו, הוא מוזמן ללכת לגור במקומות שאין לשום מדינה ריבונות ומשטר שם כגון במדבר או ביער.
(כדוגמה זו כותב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו הלכה א, שיעבור למדינה שבה אנשים 'צדיקים ונוהגים בדרך טובים', ואם אין מדינה כזו, או שהוא לא יכול לעבור למדינה כזו בגלל חוקי המדינות- 'ישב לבדו יחידי' ולא יצור אינטראקציה עם בני אותה המדינה, וממשיך- 'ואם היו רעים וחטאים שאין מניחין אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונהג במנהגן הרע, יצא למערות ולחוחים ולמדברות'. ואף שלא בהכרח שנפסקו דברי הרמב"ם להלכה, מלכתחילה לא דיבר הרמב"ם לעניין הלכה כלל, אלא לעניין המוסר האינו מחייב בעלמא, וכל השאלה פה היא לעניין המוסר בעלמא).
אמנם אם הוא חי באותה המדינה, לא לחינם אמרו חז"ל ש'דינא דמלכותא דינא'.
והרבה פוסקים סברו ש'דינא דמלכותא דינא' אף בארץ ישראל. כל פוסק שכתב שיש כוח הלכתי לזכויות יוצרים או לזכויות אדם מכוח המדינה, וכתב כן בארץ, אזי אם הם הביעו בכך שיש דינא דמלכותא דינא גם בארץ ישראל (יבי"א ח"ז חו"מ סי' ט, בשם השואל ומשיב (קמא, ח"א סי' מד), הגר"ש סופר בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' רלב), שו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי' עה בשם הש"ך סי' רנט [וסימן שנו סק"י], הובא בשו"ת הראשל"צ לרב יצחק יוסף ח"א סי' ב [אמנם הביא מהקלטת אביו שהתיר לאדם להעתיק לעצמו ורק לשם מסחר אסור משום דינא דמלכותא]. אמנם כדאי להעיר שהרב עובדיה כתב בסוף דבריו שתשובתו אינה גמורה והוא שולח אותה כמו שהיא בגלל דוחק הזמן, כך שיתכן שאם היה מאריך עוד היה מראה שדעתו אחרת, אך עד שלא יהיה לנו מקור לכך- לא נאמר כן כעיקר אלא רק כאפשר).
וכתב בשו"ת פסקי המשפט סי' קנו אות לג הערה 95 שהפוסקים שהתירו לאדם להעתיק לצורך עצמו או חבריו ורק לצורך מסחרי נאסר, שיתכן שסברו שדינא דמלכותא דינא רק בדבר שהמדינה כופה עליו, ובמה שאינה כופה- מותר. (ואמנם יש להעיר על דבריו, שמהפוסקים שהזכיר, אחד מהם מקור שאינו מהימן בשם הגרש"ז אוירבך, שמביא שם ספר שכתב תלמיד שלו בשמו, וכלל בהלכה שאין התלמידים נאמנים לספר מה הייתה דעת רבם עד שיכתוב רבם כך בספר בעצמו, ומקורו השני שהוא פתחי החושן לא הזכיר טעם דינא דמלכותא).
וכן כתב ביחווה דעת ח"ה סי' סג/סד (יש טעות בהדפסה ולא ברור איזה סימן זה), שיש דינא דמלכותא דינא גם בארץ ישראל ובמלך ישראל, בשם הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה, פרק ה הלכה יא), וכן בפירושו למשניות על נדרים (דף (כח. בש"ס), המאירי (נדרים שם), שו"ת הרשב"א (ח"ב סי' קלד), טור ושו"ע (חו"מ סי' שסט סע' ו).
וכתב שם שאין חילוק בזה בין מלך ישראל ובין מדינת ישראל, והראה כן על דרך שהראה הב"י ששזה שייך במלך ישראל. וכן הביא בשם שו"ת הרשב"א (ח"א סי' תרלז) והרמב"ם (הלכות גזילה ואבידה שם, הלכה יז), וכנה"ג (חו"מ סי' שסט הגהות הטור אות י, והגהות ב"י אות סא), ושו"ת מהר"י קולון (סי' קצה), ושו"ת תומת ישרים (סי' טז), ושו"ת פאת שדך (סי' קסה), והראי"ה קוק בשו"ת משפט כהן (סי' קמד אות יד), ושו"ת ישכיל עבדי (ח"ו חו"מ סי' כח סע' ב), ועמוד הימיני (ח"א סי' ז).
והוסיף הרב עובדיה לכתוב שאפילו במלך רשע עובד עבודה זרה יש לשמוע לדבריו משום דינא דמלכותא דינא, כדאיתא בתוספות (סנהדרין (כ:)) והזוהר (וישב קצב ע"ב). וכן בקובץ 'פסקי בתי הדין הרבניים' (ח"א עמוד רפה).
על כן, במקרה שאדם רוצה לחיות במדינה, לא משנה מקומה בעולם, עליו לשמוע לחוקי המדינה ואפילו במלך רשע שמנסה לעקור אמונתו (לפחות לפי אמונת ישראל, אשר אני הולך לפיה). ועל כן הוא כדברי הרמב"ם שאם אינו רוצה בכך (ובאמת אדם לא אמור לרצות לשמוע לחוקים הנוגדים אמונתו), מוטל עליו לעבור למדינה אחרת, או לעבור למקום אשר אין בו שלטון ומשטר המדינה קיים כדוגמת המדבריות והיערות ושאר מקומות אשר טרם יישבם אדם. ומ"מ כל זה הוא במה שנאכף בחוק, ומה שלא- לא, גם הוא אינו מחוייב אליו.