18+ למה לדעתכם השיכור והעייף נראים דומים כל כך אבל שונים כל כך?

התבוננתי קצת באדם שתוי ובאדם עייף מחוויות שונות, ושמתי לב שיש דמיון ביניהם, אבל מצד שני הם לא דומים.
האם יש לכם הסבר מדוע נראה שיש קשר ביניהם מצד שני אבל הם ממש לא דומים?

הצעה: ההבדל בין שיכור לעייף, זה רק האם יש היחלשות או עיכוב של הזיכרון הצף.
-אם האדם עייף, הזיכרון הצף שלו נחלש ולכן מערכת המודעות שלו נחלשת כי היא זקוקה לו, ומערכת האינטואיציה במקביל גם נחלשת, אבל לא באותה מידה, ולכן יחסית מערכת האינטואיציה שלו תהיה יותר דומיננטית.
-אצל אדם שתוי, הזיכרון הצף לא נחלש, אלא יש לו רק עיכוב בביצועים, אבל מערכת המודעות נחלשת כי היא שולחת פחות קריאות לזיכרון הצף, כי לוקח לו זמן להגיב.
גם מערכת האינטואציה במקביל חווה עיכובים, ונחלשת בשליפה, לכן הוא יתקשה ללכת למשל.

לסיכום: שניהם זהים, בשניהם מערכת המודעות נחלשת רק מסיבות שונות והאינטואיציה בשניהם יותר דומיננטית, אבל הם שונים לגמרי בהרגשה הפנימית, פה זה רגש של חולשה מודעת ופה זה של עיכוב בקריאות מה שגורם לו רק להיות מבולבל.

אינדיקציה: אדם שתוי כן יכול להבחין שהוא שתוי, על ידי שימוש במערכת המודעות שישלוף מספר זכרונות צפים של השוואות מימים קודמים.
רק שיקח זמן עד שהוא יקבל את כולם ויוכל להשוות. ומכיוון שזמן הריכוז של האדם קטן, לעיתים הוא לא יצליח.
אז זה די תלוי בזמן הריכוז של האדם, כמה הוא מסוגל להתרכז.

אשמח לשמוע את דעתכם בכללי על התחום, או מה דעתכם על כל זה.

הערה צדדית- לפי זה אדם שתוי עייף, זה האדם הכי פגיע שיש. גם מערכת אינטואיציה וזיכרון צף חלשים, וגם מעוכבים.
הערה- ניתן אולי להסביר הכל מבחינה מולקולרית.
אבל בעיני זה צריך הסבר עמוק יותר.