מה דעתכם על הספר "פסול מלהיות אדם " של אוסמו דזאי?

לא ממש קראתי את הספר אז לא יודעת אם התגובה שלי נחשבת יותר מדי
אבל שמעתי הרבה המלצות
קניתי אותו לא מזמן
וסך הכל מתרגשת לקרוא אותו מתישהו
אם שאלת אני מניחה שקראת כבר
אז איך הוא ?

שואל השאלה:
אני באמצע הספר בערך. נהנת ממנו עד כה

^ יאיי!

אני חושבת שמעולם לא קראתי ספר עם דמות ראשית *כל כך* פגומה ונוראית, אני לא רוצה לעשות לך ספויילרים כי אמרת שאת רק באמצע הספר, אבל הוא באמת עושה דברים נוראים.

כיאה לדאזאיי הספר נורא עצוב וקשה, או לפחות בחוויה האישית שלי, הרגשתי שהוא ממש שיקף ונגע בנקודות בדיכאון. גם באותו הזמן סבלתי ממש מדיכאון הרבה יותר עמוק (מאובחנת) והספר הזה הביא לי יותר נזק מתועלת בגלל כל הטריגרים שיש שם - ועם כל זאת, אני שמחה שקראתי אותו כי זה ספר באמת טוב.

תעשי לי ספויילרים
אני גם באמצע

שואל השאלה:
סיימתי!
אחלה ספר, אני צריכה לחשוב עליו עוד

וואו קראתי אותו בכיתה ח' ואני בקושי זוכרת משהו מהעלילה, אבל אני זוכרת שהוא מאוד סקרן וריתק אותי- עכשיו כשאת מזכירה אותו אולי אני באמת אקרא שוב

זה ספר מצויין מצויין ממלא בחינות
אבל חשוב להגיד שהוא לא ספר קל לקריאה והוא לא ספר של מוטיבציה או של עידוד אלא באמת ספר ששואב להרבה תחושות שליליות וכבדות.
בעיניי הוא אמור מאוד לגעת באנשים פסימיים עם הרס עצמי או אנשים שהם תחת דמות מסוימת.
אני סיימתי לקרוא אותו ומאוד אהבתי אבל כן לקח לי זמן להפסיק לחשוב עליו לאורך זמן
אם את אוהבת סגנונות פסיכולוגיה כבדות את תאהבי אותו