אני לא יודעת אם אני רוצה להשאר דתיה בעתיד...

עברת משהו קשה בגלל זה את חושבת כך את צריכה לחייה מתקנת אות תהני מזה

את לא לא רוצה להישאר דתייה
פשוט כל מה שזה בשבילך קשור למשפחה
ולסיטואציות מעצבנות שקשה לך איתן
מחוץ לבית זה כנראה לא יהיה ככה

היי,
תראי בתור אחד שגדל כמסורתי/חילוני, אומנם זה נשמע קצת שונה לעומת מה שאת חווית, אבל גם אצלי תמיד ימי שישי זה היה יום של עצבים, שאבא שלי צועק, וההורים שלי רבים, ובאלגן וניקיונות ולא סבלתי את זה.
אבא שלי היה מכריח אותי ואת האחים סוג של לבוא לבית כנסת למרות שאף פעם לא הבנו מה עושים שם לעומק ולא רצינו ללכת באמת.
(כיום אומנם המצב שונה ברוך השם כי בסוף כל אחד התחזק בדרך שלו ושומר שבת מה שאפשר)
אבל חשוב שתדעי משהו, זה לא לכל החיים מה שאת עוברת, את עדיין צעירה, אל תזרקי חיים שלמים לפח, יש לנו 60 70 80 שנה לחיות, זה לא אומר שאת תיהי עם המשפחה שלך כל החיים בבית, מכירים מתחתנים מתקדמים, אל תקלקלי לך את מה שכבר יש לך עכשיו, כי יהיה קשה אחרי זה לחזור.
אל תסתכלי על המשפחה שלך כדוגמה עבור מה שהיהדות מייצגת באמת. עבור משפחות שחינוך ודרך ארץ, ולדבר בנועם, זו דרכה של תורה.
אל תסתכלי ותקחי דוגמה ועל זה תשפטי, בגלל משפחה דתיה, אני יודע כמה זה מעצבן וגורם לך להיות בדאון מלא פעמים, אני מכיר את זה מקרוב,
חשוב שאנחנו נעשה את ההשתדלות כמה שאפשר ולא לחפף ולא לעבור על מה שה' מצווה, תנסי לעשות את ההפרדה בין המשפחה לבין היהדות עצמה, אני יודע שזה קשה ותקופה קשה אבל היא תעבור אני מבטיח לך, ה' רואה הכל ואת ההשתדלות ואת הכאב.
את כן מרגישה חיבור, אבל אולי היחס הלא נכון אז זה מרחיק אותך.
שתדעי שיש מצווה לכבד הורים גם אם ההורים חס ושלום רשעים, מצווה לכבדם, להלבישם, להאכילם ויותר מזה.
ונכון זה כואב ומעצבן.
אל תקחי את זה כדוגמה למה תרצי לעשות בעתיד.
את חזקה בשביל זה ואני מאמין בך למרות שאני לא מכיר אותך.
חיים שלמים לפנייך. אל תזרקי את השבת ואת מה שאת מאמינה בו בגלל הסבל הנוכחי, אף אחד לא אמר שבאנו לעולם כדי להנות, יש קשיים בדרך, אם זה במוקדם או במאוחר כל אחד עובר משהו שמקשה עליו לפעמים את עבודת השם.
תבחרי לא מה שעושה לך טוב בסוף, תבחרי מה שנכון לעשות, איפה שהאמת נמצאת.
אנשים יגידו לך אז תצאי מהדת, אז תחזרי בשאלה, אז תעשי מה שטוב לך, אז אל תקשיבי להם, אבל זו לא התשובה, התשובה הנכונה זה שתעשי מה שנכון/אמת, איפה שההאמת נמצאת.
את מאמינה באלוקים? בתורה, תלכי לפי זה, קשה? לגמרי מבין אותך, אבל גם התקופה הזאת תעבור.
רוב הדתיים לא ככה, אני מבטיח לך.
אל תעשי מה שנראה לך בדרך שלך, כי זה לא יהיה נכון, מה שה' ציווה עלינו, בדרך שלו, זה הנכון.
לברוח מהאמת בשביל שיהיה לנו קל יותר זה לא הצעד החכם לעשות.

אני חושבת שזה קשור לאופי של המשפחה שלך..
הדרך וההתנהגות של האנשים גורמים לך לשנוא את הדת, זאת לא הדת.
אצלנו בבית היתה אווירה מאוד קשוחה, ההורים שלי היו רבים המון ואמא שלי לא בריאה בכלל אז תמיד היתה אווירה מסריחה כשהיא לא הרגישה טוב בשבתות.
בתקופת התיכון שלי לא שמרתי שבתות והרגיש לי שנמאס לי להיות דתייה בבית הזה.

מאז שהתחתנתי אני תמיד משתדלת להעביר את השבתות עם בעלי הכי בנחת והכי רגוע, אנחנו לומדים ביחד הלכות כשרות ומטבח לפעמים כי זה מה שמעניין אותי ואני בעז"ה אמשיך להתנהג ככה עם הילדים שלי.

אנשים דתיים לא אמורים להתנהג ככה. אבל קחי עצה תשארי דתיה אל תעזבי את היהדות בכל זאת ובעזרת השם תקימי בית דתי שתהני כמו שצריך ממצוות אפילו שנראה לך עכשיו שיותר טוב לא להיות דתיה זה לא נכון ואת תתחרטי אם תעשי את זה אני מבין שקשה לך, השבת צריכה להיות יום שמחכים לו בצפייה ובלי אווירה מתוחה! תתפללי להשם שיעזור לך, תדברי עם השם, תעשי מצוות מרצון שלך הכי חשוב שאל תעזבי את היהדות אין מה לחפש בחוץ את יודעת הרי איך דתי כן צריך להתנהג פשוט תתפללי שהם ישתנו אבל לא להתייאש ודווקא שאת עושה מצוות במקום כזה יש לך יותר שכר, אל תוותרי❤

האם את עדיין מאמינה שאלוקים קיים??

זה מסוג הדברים שעליהם אני תמיד אומר-
הדת היא לא הבעיה, האנשים הם הבעיה. לא צריך להאשים את הדת בדברים שאנשים עושים, בפרט כשהם עושים שלא כ"כ כדין (לפי התיאורים שתיארת, החל מהשפיטה ועד לכדי הגעה לריב, כעס, חוסר שלום בית וכו', ובפרט אם הוא על חומרות כשירה וכו' ולא על עיקר הדין, אם כי ישנם דברים בהלכה אשר גם מעיקר הדין בטלים בעבור שלום בית).

אין לך בעיה עם הדת או הסתייגות ממנה, יש לך הסתייגות כלפי אנשים ששומרים אותה בצורה חלקית ומתעלמים ממה שדורש יותר עבודה פנימית. לא שופט אותם- זה לא פשוט בכלל וכל אדם לוקה בזה בצורה כזו או אחרת, אמנם לעניין מה שזה מרחיק אותך- לא מהדת זה מרחיק אותך, אלא מהאנשים ומפעולותיהם.
את לא רוצה לצאת בשאלה, את רוצה להיות דתייה שלא כמוהם.

אני ממש מבינה אותך ❤
אני לא ממש יודעת מה להציע לך לעשות כי אני גם בערך עוברת משהו כזה..
דומה אבל שונה טיפה, לא ממש אותה החוויה. כאילו שאין לי כל כך כוח לחיות כמו שחייתי עד עכשיו כי הפסקתי להרגיש שמחה וסיפוק במצוות בגלל שבבית שלי תמיד זה היה טרחה ותלונות מההורים על הילדים שלא עוזרים לשבת וביקורת.
וכל הזמן לא הייתה אווירה טובה בימי שישי
זה היה תמיד צעקות של "תזדרזו, למה אף אחד לא עוזר ואנחנו עושים הכל לבד"
אני לא מצדיקה את זה שלא עזרנו אבל
אולי לא גדלנו נכון בבית כל כך..?
אני לא יודעת להגדיר..

בכל מקרה אם בא לך לדבר
אז הפרטי שלי פתוח ואני מקווה
שתרגישי יותר טוב ותביני מה את רוצה לעשות❤

אל תשארי, הכי טוב זה לצאת בשאלה.❤❤

לפני הכל אני פה כדי לומר לך שאין בך משהו לא בסדר
התחושות הקשות שעולות בך כל כך מובנות
זה שיא הלגיטימי שתרגישי ככה כאשר בבית שלך ההתייחסות למצוות היא אוף אין לי כוח לזה או בסגנון שמרגיש הלוואי ולא היו מצוות
הסביבה ובטח הבית ובפרט התנהגות ההורים זה דבר שמאוד מאוד משפיע על האדם גם בניגוד לרצונו
לכן מה שאת מרגישה זה מובן קודם כל כך שאל תחשבי שאת הבעייתית פה ואת כביכול לא אוהבת את הדת
פשוט את לא מקבלת את הצד היפה שלה
את לא רואה את ההורים שלך ששים ושמחים בכל מצווה ומקיימים אותה בהתלהבות אלא בקוצר רוח וחוסר רצון והתלהבות

אבל... מצד שני את גם צריכה להרגיש באמת את הצד היפה ביהדות
כמה כיף שיש מצוות, איזו התעלות מרגישים בתפילה, כמה אוהב אותנו ה' יתברך כאשר ציווה עלינו את שמירת השבת

הבעיה שלך היא לא בעיה ללא פתרון, הסיבה שהיא נוצרה היא בגלל ההתנהלות של ההורים שלך בבית שנתנו לך הסתכלות מעוותת על היהדות והמצוות וילד עושה מה שהוא רואה את הוריו עושים

עצתי לך היא כזו, ישנם הרבה אנשים ואירגונים שיוכלו לתת לך מענה ועצות נפלאות איך להסתדר עם זה
תפני אליהם בבקשה, אם תרצי גם אעשה זאת בשבילך
אבל אל תתני לעצמך לשקוע ולהמשיך כך רק בגלל התחושה והייאוש העכשוויים
להרגשה שלך יש פתרון, ההרגשה שלך אינה נכונה כרגע ולא כי משהו בך דפוק חלילה אלא כי הטמיעו בך ערכים לא נכונים
ישנם אנשים שיוכלו לעזור
לטעת בך מחדש את ההרגשה המרוממת של התורה והמצוות
אני רואה שאת כותבת שאת כן אוהבת את זה אז תעזרי לעצמך בבקשה

מוזמנת לפרטי אם תרצי עזרה או שאפנה לאנשים כאלו בשבילך
בהצלחה

אני חושב שזה לא קשור לדת זה קשור להתנהגות במשפחה שלך, זו לא התנהגות נורמטיבית ובריאה אבל הגיוני שאת ממש רוצה לעזוב את הדת בגלל זה, כי רוב הויכוחים והריבים בבית הם סביב הדת. אבל את תדאגי שבבית שלך זה לא יהיה ככה והדת זה דווקא דבר שישכין רוגע ושלום, מקווה שעזרתי ואם את רוצה את מוזמנת לדבר בפרטי

אני חושב שאת מאוד רוצה להיות דתייה בעתיד אבל לעשות את זה כמו שצריך
לצורך הדוגמה מה שכתבת על שישי-שבת אצלכם שזה דבר שהוא כבר מאוס זה בגלל שאת יודעת איך זה באמת אמור להיות ואיך את באמת רוצה שזה יראה אצלך (בנחת שמחה ואהבה)
הכאב שלך על זה נובע מהסתכלות על הרצוי והמצוי בפועל...
בעתיד כמובן שתוכלי לעשות בבית שלך מה שתרצי איך שתרצי ולעבוד את הקדוש ברוך הוא באמת כמו שצריך אבל נכון לכרגע את בבית עם ההורים שלך... אז מה אפשר לעשות? לדעתי אפשר לומר להם שאם אפשר במקום לעשות את כל ההכנות לשבת דווקא בשישי - להתחיל עוד מיום חמישי ואם צריך אפילו מרביעי כדי שיהיה כמה שפחות לחץ ושתוכלו להכנס בשבת באווירה טובה ולא אווירה מאוסה

אפשר להבין אותך
אני חושב שלפני שמקבלים החלטה כזאת כדאי ללכת למדרשה או מקום שמייצג את היהדות בצורה טובה כשעושים מצוות מתוך אהבה ולא סתם כי אמרו.
האולפנה זה לא דוגמא...
במיוחד כשאת אוהבת את התורה והמצוות, ככה סה אמור להיות ובאמת מצב של לחץ וכשהמצוות עולות על בן אדם לחברו זה פשוט לא שווה את זה

מבין אותך לגמרי ❤

שמעי,יש לי מקרה דומה כמו שלך.

אני לא מסתפר לפי ההלכה .
יום אחד באתי לבית ספר,והמנהל לא אהב.

באותו יום היה מבחן של כל הבית ספר.
וההנהלה אמרה לי,"תעשה את המבחן בחוץ"
רק תביני !
וזה פשוט הכניס לי,למה מתייחסים אליי ככה ? רק בגלל איך שאני נראה ? איפה היהדות ?

עוד מקרה.
הלכתי לבית כנסת בשבת אחת,ומישהו ניגש אליי ואמר לי,אתה גם שם עגילים ?
אמרתי לו,למה שכן ?
והוא אמר שככה נראה.
ונפגעתי רצח,ששופטים אותי.
רק בגלל שאני לא מסתפר לפי כולם ומתלבש כמו כולם.


אבל דבר אחד הבנתי מכל הדברים האלו.

שבורא עולם, בשבילי ,יותר קרוב משתי אצבעות בכף היד שלי.
שזה לא מעניין אותי מה אחרים חושבים או אומרים עליי.
ואותם אנשים,זאת לא היהדות.
זה אנשים,שלא יכולים להשאיר את המילים בתוך הפה ולא להוציא אותם.

יש אנשים שאולי אפילו בטעות,גורמים ליהדות להיראות לא טוב.

אבל היהדות , היא יפה ❤

^ הכי חשוב בתספורת שתשאיר פאות מינימום 3 ס"מ

אני ממש מתחבר למה שכתבת על הלחץ בימי שישי.

גם אני סולד מזה מאוד

את כל כך צודקת וזה כזה מעצבן- הם פשוט משתמשים בדת כמו צינור כזה להוציא את כל האגרסיות שלהם והחרדות שלהם בחיים ומקטינים אנשים אחרים כדי להרגיד טוב עם עצמם כשהם בסוד לא אוהבים ככה לחיות. די כל כך הרבה אנשים שאני מכירה ככה...
אבל באמת נשמע שאת לא שונאת לעבוד את ה והדת בעצמה מביאה לך טוב אבל המשפחה והאנשים די הורסים. אז שתדעי, את לא חייבת לעשות שום מבחן ושום דבר כדי להאמין ושה' יאהב אותך ואת יכולה להודות ולחיות בדרך שלך בלי חוקים מעצבנים של אחרים, אפשר להיות דתיים באינסוף דרכים ומה שההורים שלך עושים זו דרך קקה תאמת תעשי דרך שאת אוהבת

לצערנו יש בתים כאלה אבל הדת לא נראית ככה
אצלי בבית זה לגמרי אפוך

ממה שכתבת זה מרגיש שהבעיה היא לא בדת ובהלכה אלא במשפחה שלך.. אני לא באמת יכולה להבין לגמרי מה הולך אצלך בבית אבל תנסי לפקס את עצמך יותר, להחליט, אני לא שומרת שבת כי זה מה שההורים שלי עושים, אני שומרת כי בא לי. אני שומרת כי אני מאמינה בהשם, כי אני אוהבת אותו וכי בא לי לקיים את המצוות. אם חלק מהדברים האלו לא נכונים אז את צריכה לשאול את עצמך במה את מאמינה? לחקור קצת יותר. בתור ילדים אנחנו הולכים אחרי מה שקורה במשפחה שלנו אבל עכשיו כשאת כבר גדולה, אם את לא מקבלת את הדברים כמובן מאליו או שאת לא מצליחה להרגיש חיבור את צריכה לנסות לשבת עם עצמך עד שתביני. ללכת לשיעורים,ללמוד, אפילו לגשת לבן אדם שכן מחובר לדת ממקום טוב ולא המשפחה שלך. שיהיה בהצלחה, אני רק אגיד שאם את ניגשת להכל מתוך אהבה ואמונה בהשם את לא תרגישי ככה לא בשבת בבוקר ולא בשישי ולא באף יום אחר בשבוע

כל כך מזדהה איתך. גדלתי גם במשפחה של דתיים אדוקים וכל החיים הייתי בהתחבטויות. הייתי בישיבות, תיכוניות והסדר, יצאתי בשאלה, חזרתי בתשובה, שוב ושוב ושוב עד שמצאתי את עצמי היום.
אני יודע להגיד לך רק דבר אחד: את חייבת להקשיב לעצמך. מה שאת רוצה, מה שאת בוחרת. לא מה שמכריחים אותך, לא מה שאומרים לך, רק מה שאת בוחרת.
רק שם את יכולה להיות באמת חופשייה, ומאושרת.

ככ מזדהה איתך, בתור דתלש שהגיע ממקום מאוד דומה. חשוב רק שתדעי, אין שום דבר רע בלהיות חילונית. חילונית אומר פשוט להיות חופשיה. את יכולה להמשיך לעשות קידוש באווירה נחמדה, אבל בלי הלחץ של יום שישי. לעשות סדר פסח בלי כל השיגעון של החודש לפני. לשמור כל מצווה של בן לחברו שאהבת. בכל מקרה מה שלא תבחרי, מאחל לך בהצלחה גדולה.

אני גם הרגשתי ומרגישה משו דומה הרבה פעמים
וחשוב לי להגיד לך שזה לא קשור לדת התורה זה דבר מהמם זה כמו שיבוא מישו רוסי עכשיו ויקלל אותך ותשנאי רוסים
יענו את צריכה לפתור את הנושא המשפחתי לחשוב איך את מתמודדת אם זה ולא לעזוב את ה' לעולם.
ה' הוא האמת והוא הכי אוהב אותך בעולם והיחיד שאיתך תמיד

לא אשקר אין לי כוח לקרוא תקצרו לי בבקשה

בקיצור היצר הרע עושה את מה שהוא רגיל לעשות. לא שופט כמובן, אני מסכים עם כל מה שנאמר מקודם. תמיד תזכרי שאנחנו בני אדם וה' לא מצפה ממך לא להיכשל אף פעם. אל תאשימי את עצמך שהמחשבות האלה באות אלייך כי זה לא את. היצר שם לך את זה שם. זה בעיה אם את מתעמקת בזה אבל פשוט תנסי כמה שאת יכולה ותזכרי שבסוף זה על כמה שמנסים ולא על מה שמצליחים. בהצלחה.

אני בתור דתי חושב שיש פה שני מושגים שונים. זה שבהכנסת שבת ההורים שלך רבים ולא כיף להיות לידם זה לא קשור ספציפית לשבת נקודה באותה מידה יכלתם להתכונן לטיול בשבת אם הייתם חילונים וההורים היו רבים למה לא יוצאים יותר מוקדם וכועסים ולא ארגנו פה ולא ארגנו שם. מצד שני יש לך פה את המצוות, שזה לגמרי לא קשור לאיך זה. אני בעצמי מכיר בן אדם דתי ואני מדבר איתך גיל 19 שאני מוכן לשים גם אלף שקל על זה שאם תהיי איתו במשך שעה שלמה לא תצליחי להרגיז אותו אפילו טיפה. הבן אדם כל הזמן עם חיוך לא משנה מה עושים. זה לא קשור למצוות הכל תלוי בן אדם. אם כבר התורה מנסה לעשות להפך, התורה אומרת כל מי שכועס כאילו עובד עבודה זרה. למה? בגלל שאם אתה יודע שהקדוש ברוך הוא עשה את מה שאתה כועס עליו הוא עשה כי הוא יודע שזה נכון לך אז אם זה נכון לך אין לך סיבה לכעוס. אז התורה ממש לא מעודדת את זה אלא להפך. לדעתי אפילו כדאי לך לפתוח ספר ולראות איך זה תורה מחוץ למשפחה שלך. לא רק באולפנות או בבתי ספר כי בפועל גם אני שם לא באמת מלמדים את זה כמו שצריך.

ניראה לי שרוב הדתיים לא ככה
שבת זה אמור להיות מרגוע לנפש ולא לחץ
את בתור אמא יכולה להיות אמא ששבת תהיה הזמן הכי כיף לילדים ולך שיחכו לזה וגם מה שכתבת על השירה זה אמור להיות מימקום מחבר ולא לחץ
וזה לא קשור לדת או לא

היי, אני חושבת שאת פשוט מושלמת ומדהימה
את שואפת לאמת, לחיבור ולא יכולה לסבול זיוף שקרים והעמדות פנים
השבת כל כך יפה, היהדות כל כך עמוקה ורחבה הרבה מעל צעקות של שישי והורדות לאחרים
כשזה מתבצע ממקום רדוד תקבלי לחץ חרדה וחוסר כבוד
אם רק ישימו לב לעומק הדברים ולגודל הזכות הכל יראה אחרת
הזכות שלך לבדוק, לחוש בוז להתנהגות שמנסה לכסות על חוסר חיבור אומלל מאוד
אבל שתדעי שאת במקום הנכון. פשוט הזווית שהונחת בה שגויה

את צריכה להיות בדת כי את מתחברת ואוהבת אותה
לא מתוך הרגל לא מתוך הכרחות ולא מתוך "נוחות"