אני פשוט לא יודעת איך להתמודד יותר

שלום לך,
ניתן להבין ממילותייך שגיל ה-30 מהווה נקודת מפנה, צומת דרכים בעלת משקל עצום שמציג שני צדדים- צד שאומר כמה עדיין לא הספקת, וצד אחר שמציג את חצי הכוס המלאה, ומראה את כל מה שהספקת לבצע עד כה.
נראה מדברייך שאת גדלה ברגע אחד- ברגע אחד כל הדברים ישתנו, הכל ידרדר לרעה ומפה ישנה מפולת אינסופית שרק צוללת מטה.
ואולי... אל מול כל העצבות... ישנו קול של תקווה... שרוצה כמו עוף החול להיוולד מחדש בכל יום, יותר טוב מהיום לפניו ואולי אף יותר טוב מהיום שאחריו.
האם ישנו אדם עליו את סומכת מספיק בשביל לשתף בהרגשתך?
יקרה, אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) אשר יכולים לספק לך מענה ייחודי ואישי. תרגישי בנוח לפנות אלינו בצ'אט של עמותת סה"ר. נהיה שם לשמוע את כל מה שתרצי להעלות ואולי נוכל לחשוב יחד על דרכים להקל על המצב הנוכחי. מצ"ב קישור לצ'אט של העמותה.
מוזמנת לפנות אלינו,
שלך מתנדב סה"ר :)

הכל בסדר 30 זה ההתחלה של החיים אנשים מרגישים שהתחילו לחיות בגיל 40 הכל טובב