תשובה אחת
לי אישית זה היה השבוע הכי קשה בהכשרה,
זה היה בתקופה של סופה בשיא החורף -
בעיקרון מה שעושים:
לומדים מה זה בת'כלס להיות לוחם, זה שבוע השטח הראשון - לומדים מה זה ללכת עם ציוד כבד, בלי שינה ובלי אוכל לאורך ימים ארוכים

בשדאות שלי הלכנו ביום ממוצע 25-30 קילומטר (מדוד), עם המון ציוד על הגב, בשיא קור תמידי ועם כלום אוכל

כל כיתת לוחמים קיבלה מנת קרב אחת ליום, שזה יוצא בערך חצי טונה, קצת ריבה, קצת בוטנים, קצת לחם לכל לוחם

מנסים להביא אותך בשדאות למצב הקיצון שלך, בלי שינה ובלי אוכל האופי האמיתי של הבן אדם נמדד - ואחרי שבוע השדאות המפקדים יודעים לחלק את הפק"לים והתפקידים בצוות,
מי שבולט בפיקוד יהיה מפקד חוליה
מי שמצליח להתמודד עם משקלים כבדים לאורך זמן ועם אופי חזק, יהיה נגביסט או מאגיסט וכו'

לא רק לפי זה זה נמדד אבל זה חלק גדול מהבחירה

בתכלס, מלמדים את כל העניין של חשאיות ומבצעיות בשטח, איך כוח נע בשטח (תנ"מ = תנועה מבצעית), חיפויים, פינוי פצועים

סתם דוגמה כשאוכלים בשטח, חייב תמיד ששליש מהכיתה אוכלים ושני שליש מחפים על הכוח שאוכל ונח
ואז יש חילופים בחיפויים

או נניח בשינה, 2 שליש כוח שומר ושליש כוח ישן ונח

וכו' וכו'
זה שבוע עמוס פיזית בלי שינה ובלי אוכל, לפחות אצלי זה היה ככה
וזה היה אחד השבועות הקשים בחיים שלי, מעל 20 לוחמים מהפלוגה חטפו היפותרמיה, חלק היפותרמיה מאוד קשה, חלק אושפזו והיו במיון
היה שבוע מהגיהנום
התחברות ל