2 תשובות
מתוך אתר משכן שילה
ידעתי שישאלו אז כבר הכנתי תשובה
מעלת לימוד התורה
פרשת בחוקותי פותחת בפסוק "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". אומר רש"י במקום: "שתהיו עמלים בתורה", עמלה של תורה תלוי וכרוך במתיקות התורה. כאשר דוד המלך מונה את מעלות התורה, הוא פותח ואומר "תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי".
לאחר זאת מוסיף דוד המלך כהנה וכהנה בשבחה של תורה, ולבסוף הוא מגלה את התנאי שעל ידו יכולים אנו לזכות בה, ואומר "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". מכאן שרק הלומד את התורה מתוך תענוג ומתיקות ומחשיבה מזהב ומפז, זוכה להפוך אותה לקניין נצחי הנחרט בחדרי ליבו לעולמי עד.
התורה הופכת את האדם לטוב יותר
רבן של ישראל החפץ חיים זצ"ל ביאר כי דוד המלך כינה את דברי התורה "מתוקים מדבש" כדי ללמדנו כי "התורה גדולה במעלתה מן הדבש". ידוע שיש בטבע הדבש כח מתיקות גדול, שאם יפול בו איזה דבר לחם או בשר וכדומה וישתהה בו שיהוי רב, במשך הזמן יתהפכו הלחם והבשר לדבש גמור... וטעם הדבר הוא שבכח הדבש להמתיק מאכל תפל וחסר טעם, אך אם ייפול לדבש מאכל מר, לא יהיה בכוחו להפוך מר למתוק.
וזהו שאומר הכתוב מתוקים מדבש, כי מתיקות התורה גדולה יותר מדבש ונופת צופים, דהיינו אם אדם שוקד על התורה ומתדבק בה כראוי, אפילו אם טבע נפשו היה מתחילה רע מאוד, כח התורה מטהרתו ומקדשתו ונהפך להיות איש אחר ממש. דוד המלך המשיל את התורה גם לזהב, ומבאר החיד"א כי נעים זמירות ישראל נקט שני משלים, ודימה את התורה הן לזהב והן לדבש, משום שמשל אחד משלים את שאין בחבירו.
בזהב ישנה תכונה נדירה שככל שהאדם רוכש ממנו יותר הוא מתאווה אליו עוד ועוד, אך חסרונו של הזהב הוא שאינו מהנה את הגוף. מצד שני בדבש יש מעלה שהוא מהנה את הגוף, אך חסרונו של הדבש הוא שהאדם קץ באכילה מרובה ואינו חפץ בו יותר, כפי שנאמר "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתָוֹ". אחיי ורעיי בני עמי המסולאים בפז, בלימוד התורה יש שתי המעלות גם יחד, מצד אחד יש בו את מעלת הדבש שמהנה את הגוף, ומאידך יש בו את מעלת הזהב שאין האדם קץ בו בדומה לדבש, אלא חפץ בו עוד ועוד. ולזה דוד המלך אמר "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב... וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ...". אומר החפץ חיים: מה שנאמר על הפסוק "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" - יש דגש על המילה "תמיד", שכל דבר שנעשה בתמידות ובקביעות יש לו מעלה וערך מיוחד.
כל אדם ירצה שהמצווה שלו תיצור 100 אחוזי רווח, ולא 30 אחוזים. מכאן שהעולם צריך להבין ולהשכיל מתיקות הדבש. יוקרת הזהב תלויה בנוסע מתמיד, כולל כל הנקודות.
קביעת עיתים לתורה
מצינו אצל גדולי ישראל מאוד את מעלת הקביעות, כמה השקיעו בזה מאמיץ.
מסופר על הרב מטשעבין זצ"ל שפעם עשה סעודה גדולה לרגל סיום הש"ס. כולם התפלאו, הלוא הוא סיים עשרות פעמים את הש"ס ומעולם לא ערך סעודה. ענה הרב מטשעבין: את הסיום הזה ערכתי מקביעות של חמש דקות מהפסקות קצרות שהיו לי מפעם לפעם, ובאופן קבוע הקפדתי על כך, ועל זה אני עושה סיום.
גם לרבי אלחנן וסרמן הי"ד היה נוהג להגיע חמש דקות לפני התפילה והיה לו לימוד מיוחד קבוע באותן חמש דקות, ולעיתים תכופות היה עושה סיום על מה שהספיק ללמוד בזמנים אלו.
נצלו רגעיכם, שעותיכם וזמניכם שלא יסולאו בפז. אל תיתנו לטכנולוגיה לעוור את עיניכם ולשרוף את זמנכם ולכלות אתכם.
כשיש תורה והתמדה בלימוד התורה, יודעים לקחת רוורס, כמה צעדים אחורה... מקווה טהרה הרי הוא באר, והתורה היא "בְּאֵר לַחַי רֹאִי". אדם שרוצה לטבול במקווה צריך להתכופף, אתה רוצה להיות טהור - תלמד להתכופף. בסיומה של תפילת שמונה עשרה לוקח המתפלל רוורס, כורע ומתכופף ואז "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו", להצליח ולהרוויח. בכל תחומי החיים לך לבאר, תגיע לשיעור, תתכופף, תלמד להוריד את הראש.
ולסיום, מדרך העולם לברך בבוקרו של יום ברכת 'שהכול נהיה בדברו' על קפה, ורמז יש בדבר. משקה זה נעשה ממים רותחים, חלב קר, סוכר מתוק, קפה וגרעיני נס קפה מרים בטבעם, להורות לאדם מיד בתחילת יומו: איזה מקרה שיארע לך, בחמימי - או בקרירי, מתוק או מר, הכול נהיה בדבר ה'.
יהי רצון שיקויים בנו "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תלמוד תורתך בפינו" כל ימי חיינו, ונזכה לבניין אריאל ולביאת הגואל, אמן ואמן.
ידעתי שישאלו אז כבר הכנתי תשובה
מעלת לימוד התורה
פרשת בחוקותי פותחת בפסוק "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". אומר רש"י במקום: "שתהיו עמלים בתורה", עמלה של תורה תלוי וכרוך במתיקות התורה. כאשר דוד המלך מונה את מעלות התורה, הוא פותח ואומר "תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי".
לאחר זאת מוסיף דוד המלך כהנה וכהנה בשבחה של תורה, ולבסוף הוא מגלה את התנאי שעל ידו יכולים אנו לזכות בה, ואומר "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". מכאן שרק הלומד את התורה מתוך תענוג ומתיקות ומחשיבה מזהב ומפז, זוכה להפוך אותה לקניין נצחי הנחרט בחדרי ליבו לעולמי עד.
התורה הופכת את האדם לטוב יותר
רבן של ישראל החפץ חיים זצ"ל ביאר כי דוד המלך כינה את דברי התורה "מתוקים מדבש" כדי ללמדנו כי "התורה גדולה במעלתה מן הדבש". ידוע שיש בטבע הדבש כח מתיקות גדול, שאם יפול בו איזה דבר לחם או בשר וכדומה וישתהה בו שיהוי רב, במשך הזמן יתהפכו הלחם והבשר לדבש גמור... וטעם הדבר הוא שבכח הדבש להמתיק מאכל תפל וחסר טעם, אך אם ייפול לדבש מאכל מר, לא יהיה בכוחו להפוך מר למתוק.
וזהו שאומר הכתוב מתוקים מדבש, כי מתיקות התורה גדולה יותר מדבש ונופת צופים, דהיינו אם אדם שוקד על התורה ומתדבק בה כראוי, אפילו אם טבע נפשו היה מתחילה רע מאוד, כח התורה מטהרתו ומקדשתו ונהפך להיות איש אחר ממש. דוד המלך המשיל את התורה גם לזהב, ומבאר החיד"א כי נעים זמירות ישראל נקט שני משלים, ודימה את התורה הן לזהב והן לדבש, משום שמשל אחד משלים את שאין בחבירו.
בזהב ישנה תכונה נדירה שככל שהאדם רוכש ממנו יותר הוא מתאווה אליו עוד ועוד, אך חסרונו של הזהב הוא שאינו מהנה את הגוף. מצד שני בדבש יש מעלה שהוא מהנה את הגוף, אך חסרונו של הדבש הוא שהאדם קץ באכילה מרובה ואינו חפץ בו יותר, כפי שנאמר "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתָוֹ". אחיי ורעיי בני עמי המסולאים בפז, בלימוד התורה יש שתי המעלות גם יחד, מצד אחד יש בו את מעלת הדבש שמהנה את הגוף, ומאידך יש בו את מעלת הזהב שאין האדם קץ בו בדומה לדבש, אלא חפץ בו עוד ועוד. ולזה דוד המלך אמר "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב... וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ...". אומר החפץ חיים: מה שנאמר על הפסוק "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" - יש דגש על המילה "תמיד", שכל דבר שנעשה בתמידות ובקביעות יש לו מעלה וערך מיוחד.
כל אדם ירצה שהמצווה שלו תיצור 100 אחוזי רווח, ולא 30 אחוזים. מכאן שהעולם צריך להבין ולהשכיל מתיקות הדבש. יוקרת הזהב תלויה בנוסע מתמיד, כולל כל הנקודות.
קביעת עיתים לתורה
מצינו אצל גדולי ישראל מאוד את מעלת הקביעות, כמה השקיעו בזה מאמיץ.
מסופר על הרב מטשעבין זצ"ל שפעם עשה סעודה גדולה לרגל סיום הש"ס. כולם התפלאו, הלוא הוא סיים עשרות פעמים את הש"ס ומעולם לא ערך סעודה. ענה הרב מטשעבין: את הסיום הזה ערכתי מקביעות של חמש דקות מהפסקות קצרות שהיו לי מפעם לפעם, ובאופן קבוע הקפדתי על כך, ועל זה אני עושה סיום.
גם לרבי אלחנן וסרמן הי"ד היה נוהג להגיע חמש דקות לפני התפילה והיה לו לימוד מיוחד קבוע באותן חמש דקות, ולעיתים תכופות היה עושה סיום על מה שהספיק ללמוד בזמנים אלו.
נצלו רגעיכם, שעותיכם וזמניכם שלא יסולאו בפז. אל תיתנו לטכנולוגיה לעוור את עיניכם ולשרוף את זמנכם ולכלות אתכם.
כשיש תורה והתמדה בלימוד התורה, יודעים לקחת רוורס, כמה צעדים אחורה... מקווה טהרה הרי הוא באר, והתורה היא "בְּאֵר לַחַי רֹאִי". אדם שרוצה לטבול במקווה צריך להתכופף, אתה רוצה להיות טהור - תלמד להתכופף. בסיומה של תפילת שמונה עשרה לוקח המתפלל רוורס, כורע ומתכופף ואז "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו", להצליח ולהרוויח. בכל תחומי החיים לך לבאר, תגיע לשיעור, תתכופף, תלמד להוריד את הראש.
ולסיום, מדרך העולם לברך בבוקרו של יום ברכת 'שהכול נהיה בדברו' על קפה, ורמז יש בדבר. משקה זה נעשה ממים רותחים, חלב קר, סוכר מתוק, קפה וגרעיני נס קפה מרים בטבעם, להורות לאדם מיד בתחילת יומו: איזה מקרה שיארע לך, בחמימי - או בקרירי, מתוק או מר, הכול נהיה בדבר ה'.
יהי רצון שיקויים בנו "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תלמוד תורתך בפינו" כל ימי חיינו, ונזכה לבניין אריאל ולביאת הגואל, אמן ואמן.
כמובן! (:
בפרשת בהר כתוב "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" כלומר הקדוש ברוך הוא מצווה את בני ישראל שמתי שהם יהיו בארץ ישראל אז כל שנה שביעית הם יפסיקו את פעולת האדמה ויפקירו אותה לרבים
לכאורה כשאנחנו מסתכלים על המצווה הזאת היא נורא מוזרה והיא ממש נגד הטבע של האדם כי התפיסה שלנו היא שכל אדם דואג קודם כל לעצמו ואז פתאום התורה באה ואומרת לנו למסור את עצמנו למען הכלל וזה משהו שלכאורה לא תואם את הטבע האנושי!
בשנת השמיטה הקדוש ברוך הוא מבטיח למי שימסור את עצמו למען הכלל שבשנה השישית הקדוש ברוך הוא יתן סיוע גדול והתבואה תתרבה מעבר לרגיל כמו שכתוב "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" והדבר הזה מעיד לנו על כך שבשנה השביעית מתגלה דרגה גבוהה של החיים - הדרגה שבה מתגלה באופן ברור שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמפרנס ומחייה את העולם
במציאות יש נס גלוי שזה נס שהוא פועל כביכול נגד הטבע באופן מובהק ככה שכולם שמים לב לאותו הנס ובעניין הזה הנס הגלוי דומה לטבע בכך ששניהם גלויים לעיני כולם וההבדל בין שניהם הוא שבטבע מה שגלוי זה פעולת האדם ובנס הגלוי מה שגלוי זה פעולת הקדוש ברוך הוא ולעומת זאת בנס הנסתר גלויה רק הפעולה של האדם אבל בפנימיות מקור הפעולה היא הפעולה האלוקית וכדי לראות את החסדים הגדולים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו בכל יום ויום צריך להתבונן ולהבין שיש את הרובד הגלוי ואת הרובד הנסתר ואסור לנו להתפתות ולראות רק את הרובד הנסתר
מתוך כל זה יוצא שמתי שהאדם מבין שהקדוש ברוך הוא פועל מתוך הטבע ושהקדוש ברוך הוא מנהיג את הכל - האדם יבין ששורש הברכה הוא לא מהחכמה שלו ולא המעשים לו אלא שורש הברכה הוא האמונה בקדוש ברוך הוא ושורש הברכה הוא לא רק במצוות שמיטה אלא בכל המצוות כמו שכתוב בתהילים "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" ובמיוחד המצוות שקשורות לחומריות כמו מעשרות לקט שכחה פאה וכו' במיוחד המצוות האלה מזכות את האדם בזה שהקדוש ברוך הוא יהיה נוכח בפנימיות המעשים שלו והקדוש ברוך הוא ישרה במעשים החיצוניים שלו ברכה
העובדה הזאת שהקדוש ברוך הוא פועל באופן נסתר מתוך הטבע גורמת לבני אדם לטעות ולחשוב שההצלחה היא רק דרך המעשים שלנו ובגלל שהטבע זה דבר כל כך גלוי קשה לנו לצאת מהאשליה שאומרת שרק האדם אחראי לכל מה שיקרה ובגלל זה קשה לנו להרגיש את האמת הפנימית שהכל מהקדוש ברוך הוא והדבר הזה גורם לשכחה מהבטחון בקדוש ברוך הוא
לכאורה אם לא היינו מצווים לעשות השתדלות היה לנו יותר קל להבין את זה שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמנהיג את הכל אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שנפעל במציאות ודווקא בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה שנפעל במציאות ודווקא בגלל שהפעולות במציאות עלולות לגרום לשכחה מהבטחון בקדוש ברוך הוא - הוא מצווה אותנו שכל שבע שנים נשתחרר מהטבע ונתחבר אליו ונבין ש-"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" כלומר שהכל נובע ושייך לקדוש ברוך הוא וממילא צריך וראוי בעיקר במהלך שנת השמיטה לסמוך על הקדוש ברוך הוא ולהתדבק בו באמונה שלמה כי בשנה הזאת אנחנו מבינים מי באמת מנהל את הכל והשנה הזאת צריכה לתת לנו כח למשך שש השנים הבאות לפעול מתוך מודעות אמיתית לרובד הפנימי של המציאות שבו הקדוש ברוך הוא הוא זה שדואג ואחראי להכל
מתוך כל זה אפשר להבין שהציווי על השמיטה לא נוגד לטבע שלנו בגלל שהטבע האמיתי הוא הטבע של הקדוש ברוך הוא שפועל בניסים הנסתרים כל הזמן וממילא החיבור הזה למימד הנסתר - הוא הדבר המתאים ביותר לעם ישראל כלומר ששנת השמיטה היא השנה הטבעית ביותר בשבילנו השנה שבה אנחנו מגבירים את האמונה שלנו בקדוש ברוך הוא
שבעזרת השם נזכה לראות את הקדוש ברוך הוא כל יום ויום מחדש שנזכה לראות את הפנימיות של המציאות ואת הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בפרשת בהר כתוב "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" כלומר הקדוש ברוך הוא מצווה את בני ישראל שמתי שהם יהיו בארץ ישראל אז כל שנה שביעית הם יפסיקו את פעולת האדמה ויפקירו אותה לרבים
לכאורה כשאנחנו מסתכלים על המצווה הזאת היא נורא מוזרה והיא ממש נגד הטבע של האדם כי התפיסה שלנו היא שכל אדם דואג קודם כל לעצמו ואז פתאום התורה באה ואומרת לנו למסור את עצמנו למען הכלל וזה משהו שלכאורה לא תואם את הטבע האנושי!
בשנת השמיטה הקדוש ברוך הוא מבטיח למי שימסור את עצמו למען הכלל שבשנה השישית הקדוש ברוך הוא יתן סיוע גדול והתבואה תתרבה מעבר לרגיל כמו שכתוב "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" והדבר הזה מעיד לנו על כך שבשנה השביעית מתגלה דרגה גבוהה של החיים - הדרגה שבה מתגלה באופן ברור שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמפרנס ומחייה את העולם
במציאות יש נס גלוי שזה נס שהוא פועל כביכול נגד הטבע באופן מובהק ככה שכולם שמים לב לאותו הנס ובעניין הזה הנס הגלוי דומה לטבע בכך ששניהם גלויים לעיני כולם וההבדל בין שניהם הוא שבטבע מה שגלוי זה פעולת האדם ובנס הגלוי מה שגלוי זה פעולת הקדוש ברוך הוא ולעומת זאת בנס הנסתר גלויה רק הפעולה של האדם אבל בפנימיות מקור הפעולה היא הפעולה האלוקית וכדי לראות את החסדים הגדולים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו בכל יום ויום צריך להתבונן ולהבין שיש את הרובד הגלוי ואת הרובד הנסתר ואסור לנו להתפתות ולראות רק את הרובד הנסתר
מתוך כל זה יוצא שמתי שהאדם מבין שהקדוש ברוך הוא פועל מתוך הטבע ושהקדוש ברוך הוא מנהיג את הכל - האדם יבין ששורש הברכה הוא לא מהחכמה שלו ולא המעשים לו אלא שורש הברכה הוא האמונה בקדוש ברוך הוא ושורש הברכה הוא לא רק במצוות שמיטה אלא בכל המצוות כמו שכתוב בתהילים "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" ובמיוחד המצוות שקשורות לחומריות כמו מעשרות לקט שכחה פאה וכו' במיוחד המצוות האלה מזכות את האדם בזה שהקדוש ברוך הוא יהיה נוכח בפנימיות המעשים שלו והקדוש ברוך הוא ישרה במעשים החיצוניים שלו ברכה
העובדה הזאת שהקדוש ברוך הוא פועל באופן נסתר מתוך הטבע גורמת לבני אדם לטעות ולחשוב שההצלחה היא רק דרך המעשים שלנו ובגלל שהטבע זה דבר כל כך גלוי קשה לנו לצאת מהאשליה שאומרת שרק האדם אחראי לכל מה שיקרה ובגלל זה קשה לנו להרגיש את האמת הפנימית שהכל מהקדוש ברוך הוא והדבר הזה גורם לשכחה מהבטחון בקדוש ברוך הוא
לכאורה אם לא היינו מצווים לעשות השתדלות היה לנו יותר קל להבין את זה שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמנהיג את הכל אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שנפעל במציאות ודווקא בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה שנפעל במציאות ודווקא בגלל שהפעולות במציאות עלולות לגרום לשכחה מהבטחון בקדוש ברוך הוא - הוא מצווה אותנו שכל שבע שנים נשתחרר מהטבע ונתחבר אליו ונבין ש-"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" כלומר שהכל נובע ושייך לקדוש ברוך הוא וממילא צריך וראוי בעיקר במהלך שנת השמיטה לסמוך על הקדוש ברוך הוא ולהתדבק בו באמונה שלמה כי בשנה הזאת אנחנו מבינים מי באמת מנהל את הכל והשנה הזאת צריכה לתת לנו כח למשך שש השנים הבאות לפעול מתוך מודעות אמיתית לרובד הפנימי של המציאות שבו הקדוש ברוך הוא הוא זה שדואג ואחראי להכל
מתוך כל זה אפשר להבין שהציווי על השמיטה לא נוגד לטבע שלנו בגלל שהטבע האמיתי הוא הטבע של הקדוש ברוך הוא שפועל בניסים הנסתרים כל הזמן וממילא החיבור הזה למימד הנסתר - הוא הדבר המתאים ביותר לעם ישראל כלומר ששנת השמיטה היא השנה הטבעית ביותר בשבילנו השנה שבה אנחנו מגבירים את האמונה שלנו בקדוש ברוך הוא
שבעזרת השם נזכה לראות את הקדוש ברוך הוא כל יום ויום מחדש שנזכה לראות את הפנימיות של המציאות ואת הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (: