מתישהו זה עובר הרגשה שכולם טובים מך ויפים ממך ?

זה להחלטתך

זה עובר כשמפתחים ביטחון עצמי טוב

תלוי בך

אם תשני את זה בראש שלך

תמיד יהיה מישהו יותר טוב ממך במשהו
אבל אני בטוח שלך יש חוזקות שאין לאחרים
תתמקדי במה שיש לך ותחזקי את זה
לא במה שאין לך

הכל בשליטה שלך

רגשי נחיתות? לא, לא ממש, אלא אם כן אתה עושה דברים ומצליח לך ואז הביטחון עולה, אבל תמיד נשארת נקודה..

כן, כשתחליטי

לא כתבת בת כמה את. גיל ההתבגרות זו תקופה מאוד מאתגרת מהבחינה הזאת. הגוף והנפש עוברים שינויים גדולים וזה בהחלט יכול לערער אותך ולהעצים תחושות כמו שתיארת. היציאה מגיל ההתבגרות יכולה לעזור.

עם זאת, הגיל הוא ממש לא הפקטור היחיד והתחושה שאת מתארת לא תעבור לגמרי לבד. אם לא תפעלי כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך את עלולה להישאר ככה.

עכשיו "להרגיש יותר טוב" זו העצה הכי גרועה בעולם. כי היא גם לא באמת מייעצת לך מה לעשות בפועל, ואת גם מרגישה תסכול ואשמה על כך שזה לא עובד לך מה שרק מעצים את המועקה.

אז אנסה לתת כמה טיפים שלי:
1. קודם להכיר בזה שזה רק קול פנימי אחד מתוך רבים. בתוכנו יש הרבה מאוד קולות שונים שאומרים דברים שונים ואחד מהם אומר לך שאת לא טובה מספיק ולא יפה מספיק. עצם ההכרה בזה שרק קול אחד אומר לך את זה, ולא שאת אומרת את זה לעצמך, כבר עוזר להרגיש כמה הוא פחות גדול ופחות חזק.
2. הקול המדובר מקבל כוח מהחרדה והתחושות הלא טובות שלנו. ככל שתרגישי יותר רע, כך הקול הפנימי האכזרי יישמע יותר חזק לעומת האחרים ויעצים את המועקה שלך. לכן את צריכה לדעת שכשאת מרגישה ככה, את צריכה למצוא את הדברים שעושים לך טוב. דברים שיגרמו לך להרגיש פחות חרדה ויותר הקלה ושמחה. זה בא מבחוץ אל הפנים. קשה לשלוט בתחושות שלנו על ידי מחשבות טובות לבד. צריך לעשות פיזית דברים מקלים.
3. תמצאי את מי לשתף. הרבה מאוד אנשים מרגישים כמו שאת מתארת ועצם העובדה שתדעי שאנשים מזדהים איתך יגרום לך להרגיש פחות לבד ויותר טוב. זה מוכח מחקרית.
4. לדעת לומר לעצמך שאת אוהבת את עצמך ולהגיד דברים טובים על עצמך. ממש לומר אותם עם הפה או לכתוב אותם. אפילו אם את לא מרגישה ככה. ידוע שהמעשים שלנו משנים את מי שאנחנו ואיך שהמוח שלנו מחווט. אם נתמקד בדברים הרעים שלנו וכמה אנחנו פחות לעומת אחרים, זה כל מה שנראה. אם נחפש את מה שטוב בנו ואת תחושת האהבה העצמית, יהיה לנו יותר קל לראות אותה.