מה לעשות? קשור לאלוהים

אני תמיד אומרת לעצמי שהכל שיעור , ולפעמים גם הרחקתי רחוקה ממנו אבל לדעתי זה קורה לכולם ותמיד תזכרי שאם לא היה רע לא היו מעריכים את הטוב ואלוקים לא אשם

מה אם אני יגיד שיש בורא לעולם אבל הוא לא מתערב לנו בחיים ואם יש לך בעיות כמו שיש לכולם זה בגללך לא בגלל בורא עולם

מה שאת מתארת כאן זה תהליך התבגרות והרבה רגשות, את לא מנהלת עם עצמך את הדיון על קיומו של אלוהים מתוך תהליך חשיבה פילוסופי.. אני לא אכנס איתך לדיון שכלי לגבי קיומו של אלוהים, אבל הספקות שאת מרגישה כרגע הן טבעיות לגמרי בתהליך התבגרות, את זונחת את האמונה התמימה שגדלת עליה, מטילה בה ספקות, מאוכזבת מאלוהים שהוא לא עוזר לך ומונע את הכאב, אני מניח שבהמשך החיים תגלי שהנושא הזה מורכב מאוד, סומך עלייך שתמצאי את המקום באמונה שגם יראה לך וגם ירגיש לך הכי נכון בשבילך.

הגיוני לפקפק ולחוות משברי אמונה. כל אחד וכל אחת מאמינים במה שמאמינים/ות. עיצה שלי - אל תנסי בכוח. אם מאמינה - סבבה. אם לא - אז לא.
תזכרי רק שיש המון צורות של אמונה, והדת היהודית היא רק אחת מבין רבות

שאלה טובה. לא הייתי מפסיק להאמין רק בגלל שאת חווה קושי.
ההחלטה אם ללכת בדרך מסוימת, אצלי לפחות, תלויה אם הדרך הזאת נכונה או לא. וזה כבר קשור לחקירה ולא רק להרגש.
יכול להיות שהאמת לא תהיה נוחה. אבל אני מעדיף לנסות להתמודד עם האמת מאשר לחיות בשקר.
אם אלוהים קיים, אני אחיה עם זה.
ואם לא, אנסה לחיות עם זה גם.