למה צניעות ( לבוש) זה ערך כלכך גדול בכל הדתות?

לדעתי וניחוש מושכל שלי זה פשוט בגלל שבעבר נשים שעבדו בזנות התלבשו באופן שחושף את הגוף שלהן (כדי להביא לקוחות) ונשים אחרות התלבשו באופן יותר מכסה
אז זה נהיה תרבותי שחשוף=ז!נה ומכוסה=אישה נשואה עקרת בית אם הבנים טייפ שיט.

אדם וחווה הרגישו בושה בהיותם ערומים כשהבינו זאת, כלומר לאחר שחטאו
ואף בפרק ג' כתוב שאלוהים עשה להם כותנות עור.
ובתנך עצמו אין איסור מפורש על כך כפי שאין איסורים מפורשים על הרבה דברים אחרים. האיסור בא מחכמים והתפתח אחרי זה, אבל הוא על בסיס משפטים אחרים שכתובים בתנך.

שואל השאלה:
אז אם צניעות לא באה כמעין "בקשה " מאלוהים אז למה בדיוק אנשים עוקבים אחרי זה וחושבים שאם הם לא יהיו צנועים אז אלוהים יכעס או שיט כזה

בהתחלה שהוא ברא אותם לא היה בושה וגם לא היה חטא, כלומר יצר הרע לא היה בתוך אדם וחווה לכן שהם היו ערומים לא היה בהם את הבושה הזאת וגם לא את הרצון לחטוא אחרי שהם אכלו מעץ הדעת הם קיבלו דעת הבנה ואת יצר הרע בתוך תוכם ולא כנחש או דמות צדדית. למה זה בכל הדתות? כדי לא להחטיא את האיש ואישה לקיום יחסים לפני החתונה. אבל הגישה האתאיסטית אומרת שזה נטו היה מה שנהוג בתקופות שהדתות יוצרו ודאגו להישאר באותו קו של הסביבה כדי לקבל פופולריות

האמת שזה לא הערך הכי גבוהה ביהדות.
לא מורידה מהערך של זה חלילה, זה חשוב מאוד, אבל לא הכי.
למה זה חשוב? כי אנחנו מאמינים בקדושת האדם והגוף ורוצים לשמור עליו כמו על יהלום

בתורה אין צניעות זה המצאה

זה ערך גם בלי קשר לדת