אני לא צריכה להיות בצבא אני לא מסוגלת יותר וגם אין עם מי תכלס לדבר כי כל דבר הכי קטן מוצאים מצה"ל איפה שאני.

כמה זמן נשאר לך לשחרור?

שואל השאלה:
שנה וחצי.
אני רק חצי שנה בצבא

שואל השאלה:
נתנו לי אופציה לצאת אבל הבעיה היא שאז החיים מתחילים ואני לא מרגישה במסוגלות להתחיל אותם

אני חושב שדווקא לצאת ממסגרת צבאית ולעבוד בצורה מלאה רק יתרום לך

היי יקרה,

שומעת מדברייך את תחושות ההתשה והתסכול שאת חווה אל מול המצב המורכב שבו את נמצאת. נשמע שזה באמת מכביד ומרגיש כמו מלכוד או מבוי סתום להיות קרועה בין הקושי העצום להמשיך בצבא כשאין לך כוחות, לבין הפחד מהיום שאחרי, העבודה המאומצת וההישרדות הכלכלית. יכולה רק לשער איזו מועקה זו לשאת עול כבד על הכתפיים לגמרי לבד, כשהגוף והנפש זועקים שאת פשוט חייבת לנוח ומרגיש שאין למי לפנות.

כמה לא מובן מאליו שלמרות כל הקושי את מחזיקה את עצמך, דואגת לאוכל לכלבה, משלמת שכירות וחושבת צעד קדימה על ההשלכות של כל בחירה בחיים האזרחיים, אולי זה מעיד על כוחות פנימיים יוצאי דופן ועל מסירות. ויכול להיות שהפניה שלך והבקשה להבין מה לעשות מעידות שיש בך רצון חזק להרגיש טוב יותר, לחפש פתרון ולא לוותר על עצמך גם כשקשה.

לעיתים להתמודד עם דילמות חיים קשות ותחושת בדידות לגמרי לבד, עלול לעורר תחושת חוסר אונים וייאוש. יקרה, את ממש לא חייבת להישאר עם ההתלבטויות והעומס הזה לבד. מזמינה אותך אלינו לצ'אט של סה"ר - מרחב אנונימי ונטול שיפוטיות לחלוטין. נוכל פשוט להקשיב לך, לתת מקום בטוח לפחדים מהחיים שמתחילים, ולהיות איתך ביחד בתוך הדילמה בקצב שלך ואולי גם לחשוב יחד מה ניתו לעשות. מצרפת לך קישור למטה.

שולחת חיבוק וירטואלי,
שלך,
מתנדבת סה"ר