אני עובדת בצהרון כיתה א, יש ילדה שאני רואה שקשה לה היא מדברת המון ורוב ההפרעות והדיבורים נגרמים ממנה, אמא שלה גם טיפה קשה היא מפנקת אותה המון ומודה שטיפה נרתעת ממנה בגלל כמה תקריות, אבל היא יכולה להיות מתוקה, אני אוהבת את הילדה מאוד היא מתוקה כשרוצה ובגלל שאני רואה שקשה לה אני נותנת לה טיפה לעשות דברים אחרים, כמו לבחור ראשונה בניקיונות או לשבת ולצייר כשאחרים עושים משהו אחר, מנסה להעסיק אותה, וכאלה, בזמן אוכל הכי קשה למה היא מרבה לדבר, אני נותנת אוכל בעיקר לפי העין אין לי סדר לפעמים זה הוא לפעמים זה היא לפעמים אחרונה ראשונה עמצה, נותנת בעיקר מי שאומר לי שהוא רעב בין הראשונים, אתמול היא רבה בזמן אוכל ואני לא מתחילה את האוכל עד שאני רואה שרוב הכיתה מסודרים, מכיוון שהיא ועוד הילד רבו והרחקו מהשולחן לא נתתי להם אוכל והם היו בין האחרונים, אני לא יכולה לתת להם כשהם עומדים ורבים אז ברגע שהם אמרו לי שהם רעבים אמרתי להם לשבת, ברגע שישבו סיימתי את השולחן שחילקו לו אוכל, חילקתי לילדה ואז לילד, היום הרכזת שלי באה אלי בבוקר כי קייטנה ואמרה שהאמא התקשרה אליה ואמרה שהילדה אמרה לה שהיא הייתה בין האחרונים כי לא התנהגה יפה ולא הייתה בשקט, הסברתי לה, אין לי סדר ויש ימים שלמרות שהיא לא בשקט היא אומרת לי שהיא רעבה ואני מחלקת לה בין הראשונים, זה תלוי ואני לא יכולה לחלק למישהו שגם רב ולא יושב בשולחן ולחלק לו ראשון כשיש ילדים אחרים שגם רוצים אוכל, אין לי סדר פעם היא פעם הוא , הרכזת אמרה לי שכשהם יבואו אז נדבר שנינו עם האמא ומסביר לה כדי שהיא לא תחשוב שאני מנהרת לילדה יוצא דופן לרעה, שזה ממש לא נכון, היא לא הגיעה היום לקייטנה אבל אני באמת לא רוצה לתת רושם כזה, אני כן אוהבת ממש כל אחד ואחד מהילדים ואני אומרת להם כל יום, אז אני מתלבטת אבל כן אני כמו שאמרתי טיפה מפחדת מהאמא ומעימוטים איתה, מה אתם חושבים?