זה הגיוני שאני כמעט אף פעם לא מרגישה געגוע אלא אם כן זה מוות?

איך מעריכים מישהו בלי געגוע?

שואל השאלה:
מה הכוונה

בכנות, אני לגמרי יכולה להבין. היה רק בן אדם אחד שבאמת התגעגעתי אליו (ז"ל) אבל חוץ מזה, אני גם לא באמת מרגישה געגוע לאנשים..
אולי זה בגלל שבינתיים אין בסביבתי אנשים שקרובים אליי רגשית ורחוקים פיזית..

כלומר, אני תמיד מתגעגעת לאנשים וזה מה שגורם לי להעריך את הנוכחות שלהם

האמת שאצלי זה ההפך, בתפישה שלי אנשים שמתים כבר אינם ואין לי מה לעשות עם זה כשחרטות עם אנשים שבחיים כשאני יודע שהם עוד פה ואני יכול לנסות לתקן איתם בדרך כלל כואב לי יותר

כן הגיוני, כנראה התפיסה שלך אומרת שאת יכולה עדיין לדבר איתה או להפגש איתה כי היא בחיים ובגלל זה אין לך את הגעגוע אבל במוות זה שונה כי באמת אין שום דרך בעולם לדבר עם הבן אדם, כאילו נמחקו לך תאים גם במוח של החוויות שהיו לכם ואז את גם נזכרת בחוויות ומתחילה להתגעגע אליהם
לפחות אצלי זה ככה

שואל השאלה:
אני מעריכה את הנוכחות שלהם על סמך מה אני מרגישה כשאני בנוכחותם^^^

הגיוני

אומר עלייך הרבה

שואל השאלה:
מה זה אומר עלי