אני לא מתחרט סליחה שזה ארוך

יש לי אבא חורג מאז שאני בן שנתיים, היום אני בן 17. היו בינינו הרבה ריבים, ומאז שסבתא שלי מצד אמא נפטרה הוא השתנה לרעה והתחיל להתרחק ממני. חשבתי שזה בגלל האבל, אבל אחרי כמה חודשים, בזמן המלחמה עם איראן, גיליתי שהוא שמאלני ואתאיסט ואני מסורתי. ניסיתי לקבל את זה, אבל הוא פעם אחת הוא שאל אם אני רוצה לשמוע תאוריה על בריאת העולם, אמרתי לו "לא עכשיו" כי עזרתי לאמא שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שסירבתי לו, והוא ניתק ממני קשר לשבוע-שבועיים כי "זלזלתי בו". אחר כך השלמנו.

באירוע אחר בלילה של אזעקה הוא רב עם אמא שלי על פוליטיקה, נתן אגרוף לתריס זכוכית ושבר אותו היא הייתה בשירותים, והרסיסים כמעט פגעו באמא שלי. כמעט הלכתי איתו מכות כי הוא עשה את מעצבים אז אמרתי לו שישמור את הידיים לעצמו.

בנוסף, הוא נכנס אליי לחדר וסיפר משהו על מישהו "שהפשיטו", ואז פשוט הוריד בגדים מולי. זה קרה פעמיים. אמרתי לו להפסיק ושזה לא מכבד.

עוד מקרה אמא שלי ביקשה ממנו לקחת את אחותי הקטנה שלא הרגישה טוב, והוא סירב למרות שרק אני ואמא שלי עובדים. התעצבנתי עליו ואמרתי לו שהוא מתנהג כמו הורה גרוע.

בנוסף, מגיל 15 הוא גרם לי להרגיש רע על אוכל, נתן לי מבטים של אכזבה, והיום כל פעם שאני אוכל אני מרגיש אשמה ורוצה להקיא