איך קרה שבגץ השתלט על המדינה שלי?

שופטים שמאלנים

שואל השאלה:
הבנתי שזה בגלל אהרן ברק?

לא השתלטו לך על המדינה, אולי רק על המוח.
בג"ץ כמעט תמיד פוסק לטובת המדינה ולא מתערב בהחלטות, בסך הכל נפסלו אי פעם על ידי בג"ץ פחות מ25 חוקים מתוך אלפים על אלפים, וכל הכח שלו מגיע מחוק יסוד השפיטה שהכנסת העבירה והיא יכולה לשנות מתי שהיא רוצה.

שואל השאלה:
אז את לא בעד שבגץ יחזור למימדים שהיו לו בשנותיה הראשונות של המדינה כי את רודנית לא דמוקרטית?

^להיפך. אני בעד לכבד את הרצון רוב הבוחרים. מעולם לא היה רוב בכנסת שהיה בעד זה שבג"ץ לא יוכל לפסול חוקים ולכן מעולם לא עבר חוק או תיקון לחוק שאומר את זה. מי שבעד לשנות את זה בניגוד לרצון רוב חברי הכנסת הם בהכרח מיעוט, אחרת זה כבר היה עובר.
הכנסת היא זו שהעניקה לבג"ץ את כל הסמכויות שיש לו היום ואני מכבדת את החלטת הכנסת כי היא מייצגת את רוב הבוחרים, מי שרוצה לשנות את מה שהחליטה הכנסת לבגי בג"ץ הוא מי שמתנגד להחלטות שנקבעו ברוב.

מה עם החוק לביטול עילת הסבירות?^
כי החוק הזה עבר ונפסל

^עילת הסבירות לא הייתה העילה שפסלה אותו, אם היה רוב בכנסת שרוצה שבג"ץ לא יוכל לפסול חוקים בכלל אז היו משנים את החוק ככה שלא יהיה אפשר. זה פשוט לא מה שהרוב רוצים והמיעוט שכן רוצים צריכים לקבל את רצון הרוב.

^ את רצינית? בגץ היה מבטל את השינוי בנימוק שזה פוגע באופיה הדמוקרטי של המדינה. גורע באופן לא מידתי מסמכויות בית המשפט או מה שהוא בסגנון. (עזבי את זה שבגץ עצמו פגע באופי הדמוקרטי של המדינה כשהוא הכתיר את עצמו לרשות המבצעת בעניין סנקציות על החרדים).


לשאלה:

https://youtu.be/wf8exnl7hlk?si=-c9clzs-eujcjpk8

אם הנושא באמת מעניין אותך תצפה בהרצאה בקישור המצורף.
(אני אנונימי אחר)

^רצינית לגמרי. אין שום סיבה להאמין שבית המשפט היה פוסל חוק שמפורשות לוקח לו את הסמכות לפסול חוקים, אם יש לך דוגמת נגד אחת אי פעם אשמח לשמוע.
אפילו אם זה כן מה שיקרה (ואין סיבה להאמין בזה), בכל מקרה הכנסת לא החליטה לעשות את זה מה שאומר שרוב נציגי הציבור שם לא מסכימים עם הרעיון. אם הם היו מעבירים חוק כזה ואז הוא היה נפסל אז היית יכול להעלות את הנקודה.
בעניין אכיפת החוק על משטמתים חרדים, בג"ץ ממש לא הפך את עצמו לרשות המבצעת. הממשלה היא מן הסתם עדיין הרשות המבצעת. כשהממשלה עוברת על חוקי הכנסת (במקרה הזה חוק שירות ביטחון) היא מפרה את החוק ואת רצון הרוב, ולכן בית המשפט חייב להפעיל את הסמכויות שניתנו לו על ידי רוב נציגי הציבור בכנסת ולהורות לממשלה לפעול על פי החוק ועל פי המדיניות המוצהרת של הממשלה עצמה.

הוא פסל חוק שמצמצם את סמכותו, ק"ו שיפסול שינוי בחוק שמונע ממנו לפסול חוקים.

הוא התנהג כרשות המבצעת, גם אם הממשלה עוברת על החוק בגץ עדיין לא הופך לרשות המבצעת.

^קל וחומר זה בדיוק ההפך מהמהלך שאתה מנסה לעשות. לקחת מקרה בו בית המשפט פסק על פי החוקים הקיימים והראה שצריך לבטל חוק שמגביל את סמכותו, וניסית להשליך מזה על מקרה תיאורתי שמעולם לא קרה בו בית המשפט יורה על ביטול חוק למרות שהחוק הקיים אומר מפורשות שהוא לא יכול. קל וחומר היה אם בית המשפט היה פוסל חוק (שבמציאות מעולם לא עבר בכנסת) שאומר שבג"ץ לא יכול לפסול חוקים והיית משליך מזה למקרה בו בג"ץ יפסול חוק על בסיס חוקים קיימים.

בג"ץ אכן לא הופך לראשות המבצעת, וזה באמת לא מה שקרה. בג"ץ בסך הכל הורה לממשלה לפעול על פי חוקי הכנסת ועל פי המדיניות המוצהרת של הממשלה עצמה. אם חברי הממשלה יחליטו להפר את צו בית המשפט, הם מסתכנים בעבירת בזיון בית המשפט כי ככה קובע החוק. זה לחלוטין בגבולות שהרשות המחוקקת הציבה לרשות השופטת.

בגץ הוא החוק הקיים (כי הוא מפרש את החוק שהוא עצמו הפך לחוקה, והחוק הזה אינו באמת חוקה). אם בגץ ירצה לפסול חוק שמונע ממנו לבטל חוקים הוא היה טוען שזה פוגע בזכויות הפרט או שפוגע בישראל כמדינה דמוקרטית והופ, החוק נפסל.

קל וחומר זה בהחלט מה שאני עושה, אם הוא מנע לקיחת סמכויות קטנות ממנו קל וחומר שהוא ימנע לקיחת סמכויות גדולות ממנו.

^עד הרגע שבג"ץ מורה על פסלות החוק, הוא קיים. אם היה חוק שאומר מפורשות שבג"ץ לא יכול, לדוגמה, להתכנס ולדון בכלום אף פעם לא משנה מה, אז בג"ץ לא ידון בכלום ולא יפסול חוקים. הוא לא היה יכול לטעון שזה היה פוגע בזכויות כי הוא לא היה יכול לדון בכלום. כמובן אין רוב בכנסת לשום חוק שקרוב לדוגמה הזאת, כמו שאין רוב לחוק שימנע מבג"ץ לפסול חוקים באף דרך אחרת.

זה כבר לא לגמרי קשור לנושא אבל קל וחומר זו הסקה מאיסור/חובה של הקל אל החמור, או מהתרה של עשיית/אי עשיית החמור לקל.
על פי זה שאתה בעצמך מתייחס לפסילת חוקים כ"סמכות גדולה", ולשימוש בעילת הסבירות במקרים שפורטו בחוק כ"סמכות קטנה", ברור שמבחינתך המקרה החמור הוא של הסמכות הגדולה והקל הוא של הקטנה.
להסיק מזה שבדין הישראלי הנוכחי מותר לבג"ץ להפעיל את הסמכות הקטנה, את זה שמותר לו להפעיל גם את הגדולה, זה בדיוק הפוך מק"ו, כי ק"ו אומר שההיתר החמור מתיר גם את הקל ואין הכרח להיפך. על פי שיטת הסקת המסקנות שהצגת אתה יכול גם להסיק באופן אבסורדי שזה שלאדם מותר לנסוע בכביש (קל) אומר שמותר לו גם לדרוס אנשים (חומר). ההסקה הנכונה היא בדיוק הפוכה, בדוגמה הזאת לאדם שאסור לו לנסוע בכביש קל וחומר שאסור לו גם לדרוס אנשים.

לא הבנת את הקל וחומר שלי, הקל וחומר שלי לא אומר שיש לו סמכות קטנה לכן יש לו סמכות גדולה, הקל וחומר שלי אומר שאם הוא מנע מהכנסת ליטול ממנו את סמכויותיו הקטנות אז קל וחומר שהוא ימנע מהכנסת ליטול ממנו את סמכויותיו הגדולות.

הייתי יכול לחשוב שכדי שבגץ יהיה יכול לפסול חוקי יסוד הוא צריך סמכות בחוק (כמו שבתי דין דתיים צריכים סמכות בחוק), לא מצאתי חוק שכתוב בו דבר בסגנון: "היה והכנסת העבירה חוק לא סביר בגץ יכול לפסול את החוק", אבל הסתבר לי מפסק דין עילת הסבירות שכל מה שמונע את יהדותה ודמוקרטיותה של המדינה בטל לפי בית המשפט העליון (שבתכלס זה מה שבא להם).
בית המשפט פסל חוקי יסוד, שאת זה הוא לא יפסול? הרי לפי שיטת בגץ הוא יכול לפסול כל חוק שמאיים על ישראל כמדינה דמוקרטית.

~שכתבתי את זה הכוונה היא לחוק שאומר שאסור לו לפסול חוקים~

^עכשיו הקל וחומר הוא "בכיוון הנכון" אבל הוא לא רלוונטי. המסקנה שהגעת אליה היא שאותו הרכב של בג"ץ שפסל את החוק לגבי עילת הסבירות היה מגיע למסקנה שגם חוק שיבטל באופן מוחלט את הסמכות של בג"ץ לפסול חוקים, צריך להיפסל. יש לפחות שני דברים שהופכים את המסקנה הזו ללא רלוונטית:
1. גם אם אכן שופטי בג"ץ יאמינו שיש לפסול חוק שמונע מהם לפסול חוקים, זה לא אומר שהם יוכלו לעשות את זה. והם לא יוכלו בגלל אותו החוק בדיוק.
2. בכל מקרה ההרכב הנוכחי של בג"ץ כולל ברובו שופטים שהיו בדעת המיעוט בפסק הדין בנוגע לעניין הסבירות, כלומר רוב שופטי בג"ץ הנוכחיים היו נגד פסילת החוק. ככה שהטענה שהרכב בג"ץ הנוכחי יפעל באופן עקבי להרכב שהיה אז בעייתית מאוד.

לגבי חוק שמקנה לבג"ץ סמכות, הרבה מהסמכויות של בג"ץ מגיעות מסעיף (ג)15 ל"חוק יסוד: השפיטה":
"בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר." בלי להוריד מכלליות תת סעיף ג, זה כולל בין השאר על פי תת סעיף ד(2): "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין להימנע מלפעול;"
כמו שניתן להבין, הסמכות שניתנה לבג"ץ על ידי הכנסת רחבה מאוד, אבל כמובן שהיא לא פשוט "מה שבא להם".

הנימוק הכי חזק שלך הוא 2.

1. והפסקה למטה בסתירה עצמית, זה מצחיק שהבאת את שניהם כי הפסקה למטה מבטלת את 1.


הקטע שהנושא הוא לא רק פסילת חוקים אלא יישום החוק (קישור מצורף) וקביעת מדיניות ממשלה (למשל במקרה של מהגרים מאוקראינה) במקום הממשלה ומינוי יור כנסת דה פקטו.

^אין סתירה. אם הכנסת רוצה היא יכולה ברוב רגיל לבטל את החוק שציינתי, אבל אין לזה רוב אז הוא כרגע מעניק לבג"ץ סמכויות רבות.

לגבי הסרטון, לא ברור הקשר הישיר לבג"ץ. הדובר עמית הלוי מתלונן על זה שיועצים משפטיים נותנים את היעוץ הלא מחייב שלהם בועדת השרים לחקיקה, ואז מתלונן שיועצים משפטיים נותנים את היעוץ הלא מחייב שלהם בועדות הכנסת, ואז מתלונן על זה שיישום החוקים על ידי הממשלה צריך להתחשב בעמדת היעוץ המשפטי לממשלה כדי שיקטן החשש לעבירות מצד הממשלה, בלי שבג"ץ יהיה מעורב באף אחד מהשלבים.