איך זה מרגיש להיות פחות מאדם? להרגיש שאת פשוט פחות טובה מהשאר. שאת לא שווה כמוהם. לראות מישהו עושה משהו שאת רוצה לעשות , ולחשוב "כן, אבל הוא יכול ואת לא. לך אין את הפריוןילגיה לעשות את זה. מי את בכלל?" אבל יש קול אצלך שרוצה לצעוק לך כמה את כן טובה. כי את יודעת שאת חכמה ומצחיקה, ו.. את משתיקה אותו. כי הוא טועה. כי את לא יכולה. כי את פחות מהשאר. כי את לא חשובה. בגלל שכל פעם שעשית משהו שחשוב לך, היא הגיבה בזלזול. בגלל שהיא התייחסה לרגשות שלך ככלום. כמשהו שאפשר לבחור אם היא רוצה להתייחס אליו או לא. לתחביבים שלך ולכישרונות שלך כסתם שיעמום. כי את לא ממש תוכלי לעשות עם זה משהו אי פעם. זה מצחיק לחשוב שכן. הדברים שאת עושה מביכים, תשמרי אותם כשיעמום בבית, אני צודקת? וכן, ואולי זה לא כזה בסדר לעשות את זה, את חושבת לעצמך. את קצת כועסת. אבל גם על עצמך. שאת נפגעת משטויות. אבל כשאת כל כך קשורה לאדם הזה במשך כל כך הרבה זמן, את רוצה להאמין שהיא צודקת, ורוצה בטובתך. זה כואב לך מדי להודות שאולי היא לא הבנאדם שחשבת שהיא.