20 תשובות
הטראומה עצמה היא רעה אולי גם יצא ממנה משהו טוב אבל הטראומה עדיין רעה כי זה פגיעה
טראומה לרוב חיובית
אנשים לומדים מטראומת ומשה הם גדלים ומתפתכים
זה למה אתה לא שם את היד באש
או לועס דברים מהרצפה
אנשים לומדים מטראומת ומשה הם גדלים ומתפתכים
זה למה אתה לא שם את היד באש
או לועס דברים מהרצפה
כן. יש מקרים נדירים בהם אנשים שקיבלו נזק מוחי יצאו מזה וגילו להם סוואנט
סוג של.
אם נגיד חצית באדום, וכמעט נדרסת למוות, זאת טראומה שכנראה תגרום לך לא לחצות באדום לעולם. כלומר סוג של מנגנון הגנה מפני משהו רע. זה כשלעצמו משהו חיובי סה"כ.
אם נגיד חצית באדום, וכמעט נדרסת למוות, זאת טראומה שכנראה תגרום לך לא לחצות באדום לעולם. כלומר סוג של מנגנון הגנה מפני משהו רע. זה כשלעצמו משהו חיובי סה"כ.
טראומה היא חוויה שאיימה עליך והשאירה עליך השפעה נפשית רעה, אי אפשר להגיד שזה לא נכון
טראומה היא פשוט טראומה
אם הוא גדל ממנה זה משהו אחר, שום דבר לא מבטיח שזה לא לטובה אז היא תישאר כפי שהיא
טראומה היא פשוט טראומה
אם הוא גדל ממנה זה משהו אחר, שום דבר לא מבטיח שזה לא לטובה אז היא תישאר כפי שהיא
אני חושבת שטראומה יכולה לשנות הסתכלות של אדם לטובה
אבל אין כזה דבר טראומה שהיא טובה, אלא השינוי עצמו הוא טוב, האדם שבוחר לשנות הוא טוב. זה אמנם נוצר בעקבות הטראומה אבל זה לא הופך אותה לטובה
אבל אין כזה דבר טראומה שהיא טובה, אלא השינוי עצמו הוא טוב, האדם שבוחר לשנות הוא טוב. זה אמנם נוצר בעקבות הטראומה אבל זה לא הופך אותה לטובה
קוראים לזה 'צמיחה פוסט טראומתית'
שהקורבן מתחזק ומשתנה לטובה בעקבות האירוע. אבל האירוע עצמו היה שלילי, וזה יכול לבוא במקביל עם תסמינים שליליים של מצוקה מהטראומה.
כשכתבת טראומה חיובית נזכרתי בפרק ששמעתי בפודקאסט של שחר כהן (אין לי מושג איזה) שדיברו שם על משהו כזה של ליצור סוג של טראומה חיובית, רגעים חיוביים כאלה שיצרבו בזכרון וישפיעו על הנפש, בצורה מקבילה לטראומה השלילית שנצרבה בנפש. זה אולי היה כחלק מטיפול או משהו בסגנון. סתם הזכיר לי אבל זה לא בדיוק השאלה שלך.
שהקורבן מתחזק ומשתנה לטובה בעקבות האירוע. אבל האירוע עצמו היה שלילי, וזה יכול לבוא במקביל עם תסמינים שליליים של מצוקה מהטראומה.
כשכתבת טראומה חיובית נזכרתי בפרק ששמעתי בפודקאסט של שחר כהן (אין לי מושג איזה) שדיברו שם על משהו כזה של ליצור סוג של טראומה חיובית, רגעים חיוביים כאלה שיצרבו בזכרון וישפיעו על הנפש, בצורה מקבילה לטראומה השלילית שנצרבה בנפש. זה אולי היה כחלק מטיפול או משהו בסגנון. סתם הזכיר לי אבל זה לא בדיוק השאלה שלך.
אנונימית
שואל השאלה:
לא כל מקרה הוא מוביל טוב, ולא אצל כל אדם.
זה שחווית משהו רע, לא מכליל על כל מקרה שקיים.
לא חלקתי שיש טראומה שמזיקה, בברור, לצערי ראיתי את זה על אנשים
לא כל מקרה הוא מוביל טוב, ולא אצל כל אדם.
זה שחווית משהו רע, לא מכליל על כל מקרה שקיים.
לא חלקתי שיש טראומה שמזיקה, בברור, לצערי ראיתי את זה על אנשים
הטראומה רעה אבל תלוי מה האדם לוקח ממנה
שואל השאלה:
מדויק
מדויק
אני לא חושבת שמה שאתה מדבר עליו נקרא טראומה. אולי הייתי קוראת לזה בשם אחר, מפני שטראומה בשורש שלה היא חוויה רעה.
זה סיקרן אותי אז שאלתי את זה את גימני, כדי לבדוק אם יש למה שאתה מדבר עליו הגדרות, חלקן כמה צויינו פה.
הינה מה שהוא כתב:
**חוויית שיא (peak experience)**
המושג הזה נטבע על ידי הפסיכולוג אברהם מאסלו. הוא מתאר רגעים עוצמתיים של פליאה, אושר עילאי וחיבור עמוק לעולם. בניגוד לרגע של שמחה רגילה, חוויית שיא משנה את תפיסת המציאות של האדם. היא נחרטת בלב ומשאירה אחריה תחושה של משמעות, חיוניות וביטחון שמלווים אותו שנים קדימה.
**אירוע מכונן (defining moment)**
זהו מושג רחב יותר שמתאר נקודת זמן שבה הזהות של האדם מתעצבת מחדש. כשמדובר בהקשר חיובי, זהו אירוע שבו אדם מגלה על עצמו כוחות שלא ידע שקיימים בו, או חווה חסד ותמיכה שמשנים את האופן שבו הוא תופס מערכות יחסים ואת המקום שלו בחברה.
**צמיחה פוסט-טראומטית (post-traumatic growth)**
אמנם המונח מכיל את המילה טראומה, אך הוא מתמקד בתוצאה החיובית העמוקה. זהו תהליך שבו בעקבות התמודדות עם קושי, האדם מפתח חוסן יוצא דופן, מעריך מחדש את חייו ובונה אישיות חזקה וטובה יותר. במובן הזה, ההשפעה לטובה היא ארוכת טווח ומשפיעה על כל רובד בחיים.
**התגלות (epiphany)**
לפעמים מדובר ברגע של הבנה פתאומית וחדה שמשנה את מסלול החיים. זו לא רק "מחשבה טובה", אלא חוויה רגשית ואינטלקטואלית כל כך חזקה שהיא הופכת למצפן פנימי חדש.
אם נחפש מילה אחת שתעמוד בדיוק מול טראומה, אפשר להשתמש במושג **"תיקון"** או **"הטבעה חיובית"**. מדובר ברגע שבו הנפש מקבלת אישור כל כך עוצמתי לערך שלה, שההשפעה שלו מחלחלת לכל בחירה, קשר ומחשבה מאותו רגע והלאה.
זה סיקרן אותי אז שאלתי את זה את גימני, כדי לבדוק אם יש למה שאתה מדבר עליו הגדרות, חלקן כמה צויינו פה.
הינה מה שהוא כתב:
**חוויית שיא (peak experience)**
המושג הזה נטבע על ידי הפסיכולוג אברהם מאסלו. הוא מתאר רגעים עוצמתיים של פליאה, אושר עילאי וחיבור עמוק לעולם. בניגוד לרגע של שמחה רגילה, חוויית שיא משנה את תפיסת המציאות של האדם. היא נחרטת בלב ומשאירה אחריה תחושה של משמעות, חיוניות וביטחון שמלווים אותו שנים קדימה.
**אירוע מכונן (defining moment)**
זהו מושג רחב יותר שמתאר נקודת זמן שבה הזהות של האדם מתעצבת מחדש. כשמדובר בהקשר חיובי, זהו אירוע שבו אדם מגלה על עצמו כוחות שלא ידע שקיימים בו, או חווה חסד ותמיכה שמשנים את האופן שבו הוא תופס מערכות יחסים ואת המקום שלו בחברה.
**צמיחה פוסט-טראומטית (post-traumatic growth)**
אמנם המונח מכיל את המילה טראומה, אך הוא מתמקד בתוצאה החיובית העמוקה. זהו תהליך שבו בעקבות התמודדות עם קושי, האדם מפתח חוסן יוצא דופן, מעריך מחדש את חייו ובונה אישיות חזקה וטובה יותר. במובן הזה, ההשפעה לטובה היא ארוכת טווח ומשפיעה על כל רובד בחיים.
**התגלות (epiphany)**
לפעמים מדובר ברגע של הבנה פתאומית וחדה שמשנה את מסלול החיים. זו לא רק "מחשבה טובה", אלא חוויה רגשית ואינטלקטואלית כל כך חזקה שהיא הופכת למצפן פנימי חדש.
אם נחפש מילה אחת שתעמוד בדיוק מול טראומה, אפשר להשתמש במושג **"תיקון"** או **"הטבעה חיובית"**. מדובר ברגע שבו הנפש מקבלת אישור כל כך עוצמתי לערך שלה, שההשפעה שלו מחלחלת לכל בחירה, קשר ומחשבה מאותו רגע והלאה.
ישמצב כאילו בתכלס כן אפשר לגדול וללמוד ולהתפתח מטראומה כל עוד לא מדברים על אחת הרסנית וקיצונית כמו מלחמה וא!נס למשל...
כמו לקבל כוויה או להתחשמל בקטנה ילד שעושה את זה ידע שלא לעשות ככה גם בעתיד וכן יוצא לו משהו טוב מזה, אבל לרוב זה לא באמת ממש טראומה
כמו לקבל כוויה או להתחשמל בקטנה ילד שעושה את זה ידע שלא לעשות ככה גם בעתיד וכן יוצא לו משהו טוב מזה, אבל לרוב זה לא באמת ממש טראומה
ברור שלא כל מקרה רע טראומה זה חוויה אישית והיא רעה אין טראומה טובה
טראומה בהגדרה היא פגיעה במערכת העיבוד והלמידה, ולכן היא לא חיובית כשלעצמה.
עם זאת, כן קיים תהליך שבו מתוך אירוע קשה האדם בונה מחדש את האינטואיציות והמשמעות שלו באופן שמוביל להתפתחות עמוקה יותר, ולכן לא הטראומה היא טובה, אלא מה שהאדם מצליח ליצור מתוכה אחר כך
עם זאת, כן קיים תהליך שבו מתוך אירוע קשה האדם בונה מחדש את האינטואיציות והמשמעות שלו באופן שמוביל להתפתחות עמוקה יותר, ולכן לא הטראומה היא טובה, אלא מה שהאדם מצליח ליצור מתוכה אחר כך
אם טראומה זה מקרה משמעותי שגרם לך לשנות את צורת החשיבה אז לדעתי זה יכול להיות חיובי כמו ללמוד סלטה ולהבין כשאתה שולח הכל יהיה בסדר ואז תוכל לעשות את זה בקפיצה למים בלימוד שחייה למשל
טראומה עצמה אף פעם לא דבר חיובי.
יכולה להיות השלכה שנקרא צמיחה פוסט טראומטית שזה כבר יותר קרוב למה שאתה מדבר עליו
יכולה להיות השלכה שנקרא צמיחה פוסט טראומטית שזה כבר יותר קרוב למה שאתה מדבר עליו
טראומה זה לא למידה, טראומה זה פגיעה.
אחרי הטראומה יש אנשים מסוימים שנוצר אצלם post traumatic growth שזה מה שאתה מדבר עליו, שהם לומדים מהטראומה וצומחים ממנה. אבל זה ממש לא קורה תמיד
אחרי הטראומה יש אנשים מסוימים שנוצר אצלם post traumatic growth שזה מה שאתה מדבר עליו, שהם לומדים מהטראומה וצומחים ממנה. אבל זה ממש לא קורה תמיד
אפשר לצאת מטראומה עם תובנות מדהימות.
אבל זה לא אומר שטראומה היא דבר חיובי, בשום צורה.
לשאלתך, לא
אבל זה לא אומר שטראומה היא דבר חיובי, בשום צורה.
לשאלתך, לא
טראומה היא תופעה בה גבולותיה של מערכת ויכולת ההבחנה שלה קורסים.
מבחינה מבנית מערכת בריאה זקוקה לגבולות חדירים למחצה, אשר מאפשרים קליטת מידע חדש תוך שמירה על זהות יציבה, כאשר עוברת טראומה תצורתה הפנימית של המערכת עוברת "הקשחה", המערכת מייצרת חומות כמנגנוני הגנה ובמקרים מסויימים אף פיצול, מעין דיסאוציאציה מבנית ובכך חלק ממנה נותר קפוא ואינו מתפתח עם שאר המבנה, ובשל כך נוצר חוסר הלימה ארגוני.
במערכת תקינה, היחסים בין החלקים ואו בינה לבין הסביבה, מבוססים על הדדיות כהזנה.
טראומה מגדירה מחדש את ארגון היחסים דרך פריזמה של הישרדות ובכך היחסים הופכים לתגובתיים, אוטומטיים לצורך הגנה, כל אינטרקציה נסרקת קודם כל לצורך זיהוי, איתור וניטור איומים ובכך אינה מאפשרת תקשורת תקינה, והתוצאה- המערכת הופכת את הטראומה שלה לציר שסביבו נעים כל מושאי התקשורת בסביבתה, כמעין שדה כבידה סמוי המעוות את דפוסי התקשורת ביניהם והופך אותם למעגליים, חוזרים ונשנים.
הטראומה מלאה בפרדוקסים, המנגנון שנועד להגן על המערכת בזמן אירוע, כמו קיפאון, ניתוק או אגרסיביות, הוא זה שהופך למנגנון מונע ממנה להשתקם.
מתקשר נפלאות ל"הפוסל במומו פוסל"
בכדי לשמור על שלמות המערכת, חייבת היא להקריב את חיוניותה שלה, ובכך נאלצת לבחור בתפקוד לקוי כאיזור נוחות על פני שינוי שנתפס כמאיים ומסוכן.
טראומה היא כשל אינטגרטיבי שבגללו המערכת מאבדת את גמישותה לטובת דפוסים אוטומטיים של הגנה, היא אינה רק פציעת עבר אלא ארגון מחדש של הארכיטקטורה הפנימית שלה בשל הניסיון הפנימי שלה למנוע מאותו פצע להיפתח שוב- מה ששומר עליו פתוח תמיד.
בהקשר של חיוביותה- חיובי ושלילי במקרה הזה אלו מונחים מוסריים אשר תלויים בצורת התפישה של סובייקט ונקבעים על ידי פרשנותו לדבר ולאופן התמודדותו עם המצב, ובשל כך אינה יכולה להיקבע כחיובית באופן אובייקטיבי כללי.
מבחינה מבנית מערכת בריאה זקוקה לגבולות חדירים למחצה, אשר מאפשרים קליטת מידע חדש תוך שמירה על זהות יציבה, כאשר עוברת טראומה תצורתה הפנימית של המערכת עוברת "הקשחה", המערכת מייצרת חומות כמנגנוני הגנה ובמקרים מסויימים אף פיצול, מעין דיסאוציאציה מבנית ובכך חלק ממנה נותר קפוא ואינו מתפתח עם שאר המבנה, ובשל כך נוצר חוסר הלימה ארגוני.
במערכת תקינה, היחסים בין החלקים ואו בינה לבין הסביבה, מבוססים על הדדיות כהזנה.
טראומה מגדירה מחדש את ארגון היחסים דרך פריזמה של הישרדות ובכך היחסים הופכים לתגובתיים, אוטומטיים לצורך הגנה, כל אינטרקציה נסרקת קודם כל לצורך זיהוי, איתור וניטור איומים ובכך אינה מאפשרת תקשורת תקינה, והתוצאה- המערכת הופכת את הטראומה שלה לציר שסביבו נעים כל מושאי התקשורת בסביבתה, כמעין שדה כבידה סמוי המעוות את דפוסי התקשורת ביניהם והופך אותם למעגליים, חוזרים ונשנים.
הטראומה מלאה בפרדוקסים, המנגנון שנועד להגן על המערכת בזמן אירוע, כמו קיפאון, ניתוק או אגרסיביות, הוא זה שהופך למנגנון מונע ממנה להשתקם.
מתקשר נפלאות ל"הפוסל במומו פוסל"
בכדי לשמור על שלמות המערכת, חייבת היא להקריב את חיוניותה שלה, ובכך נאלצת לבחור בתפקוד לקוי כאיזור נוחות על פני שינוי שנתפס כמאיים ומסוכן.
טראומה היא כשל אינטגרטיבי שבגללו המערכת מאבדת את גמישותה לטובת דפוסים אוטומטיים של הגנה, היא אינה רק פציעת עבר אלא ארגון מחדש של הארכיטקטורה הפנימית שלה בשל הניסיון הפנימי שלה למנוע מאותו פצע להיפתח שוב- מה ששומר עליו פתוח תמיד.
בהקשר של חיוביותה- חיובי ושלילי במקרה הזה אלו מונחים מוסריים אשר תלויים בצורת התפישה של סובייקט ונקבעים על ידי פרשנותו לדבר ולאופן התמודדותו עם המצב, ובשל כך אינה יכולה להיקבע כחיובית באופן אובייקטיבי כללי.
שואל השאלה:
מעניין מאוד תודה על התשובה
מעניין מאוד תודה על התשובה