זה נראה לכם לגיטימי הסיטואציה או שאני צודקת?

אז אני יצאתי עם אמריקאית שעלתה לפני שנה וחצי לארץ היא בת 17 ואני חוגגת 18 שבוע הבא. אני והיא היינו ביחד 4 חודשים והיא נפרדה ממני לפני יומיים בגלל שיש לי הפרעות אכילה ואני לא פנויה כל כך לטפל בהם כי אני רוצה להתחיל שירות לאומי ולראות שאני מסתדרת שם ואז להתחיל טיפול בלב שלם. במקום לתת לי לעשות את זה היא נתנה לי אולטימטום שאם אני לא נכנסת עכשיו לטיפול אנחנו נפרדות. עכשיו לא תגידו זה הפרעות אכילה קיצוניות כן? בולימיה שנמצאת תחת שליטה לגמרי ולא משהו קיצוני בלי פרופורציות. מפה לשם היא התחילה אתמול (לא עבר אפילו יומיים מהפרידה כן?) עם מישהי שהיא חברה של חברות שלי והיא שלחה לי הודעה כזה שחברה שלי התחילה איתה צילמה לי מסך וכל העבודה וזה. עכשיו זה לג'יט זה לא איזה חרטא אני יודעת שכן. והיום קמתי בבוקר היא רשמה לי, תקשיבי אני מצטערת אבל איבדתי את כל הבגדים שלך חוץ משלושה פריטים וזה פריטים שאת לא אוהבת, אמרה לי מה הפריטים אמרתי לה אין צורך להחזיר לי את זה. אמא שלה אחרי חצי שעה שלחה לי 500 שקל כפיצוי על זה שהיא איבדה את הפריטים, שלא נדבר אבל שהיא איבדה חולצות שאהבתי שקניתי בחול ואין לי מאיפה להשיג עוד כאלה ורק יותר גרוע העובדה שכל מה שהיא איבדה עלה יותר מ500 שקל. בת דודה שלה לקחה מאחותה צמיד שנתתי לה למדוד בתחילת הזוגיות ומאז לא ראיתי אותו והוא יקר מאוד ויש לו גם ערך סנטימנטלי ממש גדול בשבילי. והיא מחזיקה אותו בן ערובה אצלה ולי יש שתי בגדים שלה אצלי שהיא רוצה חזרה. אמרתי לה שתבוא ליום הולדת שלי ושתתן את הדברים בחזרה אבל היא רשמה ביחד עם זה שהיא איבדה את הדברים שאמא שלה לא מרשה לה לבוא לעיר שלי ושאני אבוא לתל אביב (תל אביב זה חצי שעה ממנה ושעה וחצי ממני) וכל זה רק כדי שהיא תחזיר לי את הצמיד. אמרתי לה שהיא חיה בסרט ואם הצמיד שלי לא חוזר אליי לפני היום הולדת 18 שלי בחמישי הבא היא בבעיה קשה. מי הצד הצודק בפרידה ובסיטואציה בכללי בעינכם? אני צריכה לסוע לתל אביב להביא לה את הדברים למרות שהיא נפרדה ממני ככה שבוע לפני היום הולדת שלי?