ביקשו לומר דבר תורה לשבת יש לכם רעיון לתת לי?

כמובן! (:

בפרשת אמור כתוב "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" כלומר הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו לספור את ספירת העומר שהם הימים בין מוצאי חג ראשון של פסח עד שבועות והימים האלה הם ההכנה לקראת מתן תורה
בנוגע לספירה עצמה יש מחלוקת בהלכה שיטה אחת אומרת שמהמילה "לכם" מבינים שכל הציבור לספור ולא רק בית דין (כי לצורך הדוגמה ספירת השמיטות היא על ידי בית דין ולא על ידי כל הציבור) ומכאן יוצא ששליח ציבור יכול להוציא אנשים אחרים ידי חובת הספירה מדין "שומע כעונה" והשיטה השנייה אומרת שמהמילה "לכם" לומדים שכל אחד חייב לספור בעצמו ומכאן יוצא ששליח ציבור לא יכול להוציא אחרים ידי חובת הספירה כי אין כאן דין "שומע כעונה" וצריך להבין את העומק של המחלוקת הזאת
לפי השיטה הראשונה שאומרת שספירת העומר מוטלת על כל הציבור ולא על בית דין צריך להבין למה בכלל כל הציבור צריך לספור? הרי לכאורה אם זאת הכנה למתן תורה היה צריך שרק בית דין שהוא המקור המוסמך לענייני הקדושה הוא זה שיספור את הימים הקדושים האלה! אבל האמת היא שהתורה באה לומר לנו שההתגלות של התורה בעם ישראל לא יכולה לבוא רק על ידי בית דין וגדולי הדור אלא כל הציבור כל יהודי ויהודי בפני עצמו צריך לעמול ולדבוק בתורה והשורש של הדבר הזה נובע מעצם הקדושה הגנוזה שיש בכל יהודי ויהודי
התורה באה לרמוז לנו שיש תקופות שבהם עם ישראל מפורד בגלות אבל למרות כל זה - לכל אחד יש את הכח לקרב את הגאולה ולהחזיר את השכינה על ידי לימוד התורה כמו שכתוב בגמרא "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר: "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ" אל תקרי בָּנָיִךְ אלא בּוֹנָיִךְ" כלומר כשאדם לומד תורה הוא "בונה" את השכינה ומקרב את הגאולה כלומר מכאן יוצא שכל אחד מעם ישראל דואג ובעצם ערב לכל שאר העם היהודי כי הגאולה היא לכל העם היהודי ואפילו לעולם כולו
לפי השיטה השנייה שאומרת שספירת העומר מוטלת על כל אחד ואחד בפני עצמו ואין אפשרות ששליח הציבור יוציא ידי חובה צריך להבין למה דווקא כאן אין את הדין "שומע כעונה" כמו בשאר המצוות? והתשובה היא שרק במעמד הר סיני עם ישראל היה אחד כמו שכתוב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" ורש"י מביא בשם המכילתא "כאיש אחד בלב אחד" ורק כשעם ישראל הם אחד יש להם דין שהם ערבים זה לזה ובגלל שכל שנה ושנה אנחנו מקבלים את התורה ככה כל שנה ושנה אנחנו צריך לעבור את התהליך של הערבות בעם ישראל שקורה במהלך ספירת העומר ובגלל זה כל אחד ואחד חייב לקחת את החלק שלו ולתקן אותו כי רק ככה נזכה להגיע בחג השבועות למצב השלם שבו נוכל להיות ממש אחד
משתי השיטות האלו של עבודת ספירת העומר יוצא שלכל יהודי יש כח גדול ועצום בימים האלה כדי לגדול בעצמו ולגדל את כלל עם ישראל על ידי הערבות שמתפתחת במהלך הימים האלה

שבעזרת השם נזכה להתדבק באהבת ישראל באהבת התורה ושנזכה לראות את הגאולה על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:

אוליי תקראי פסוק מתהילים

*פרשת השבוע - פרשת אמור *

> *"וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"* (ויקרא כ"ב ל"ב)
בפרשה שלנו בורא עולם מצווה אותנו על מצוות קידוש ה'.

במסכת יומא מסבירה הגמרא איך מצוות קידוש ה' באה לידי ביטוי:
> "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ, שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדְךָ... וִיהֵא מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת. מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו? אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה... רְאוּ כַּמָּה נָאִים דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו! עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". (תלמוד בבלי יומא, פו.)

הגמרא מלמדת אותנו שהמטרה שלנו היא לגרום לאנשים לאהוב את בורא עולם דרך המעשים שלנו.
כאשר אדם מתנהג ביושר, מאיר פנים לאחרים ומדבר איתם בכבוד ובנחת, הוא גורם לסביבה שלו להתפעל מיראת השמים שלו.

הרמב"ם מסביר כיצד ניתן לקיים את מצוות קידוש ה':
> "וְכֵן אִם דִּקְדֵּק הֶחָכָם עַל עַצְמוֹ וְהָיָה דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת וְדַעְתּוֹ מְעֹרֶבֶת עִמָּהֶם וּמְקַבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְנֶעֱלָב מֵהֶם וְאֵינוֹ עוֹלְבָם. מְכַבֵּד לָהֶן וַאֲפִלּוּ לַמְקִלִּין לוֹ. וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה... עַד שֶׁיִּמָּצְאוּ הַכּל מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ וּמִתְאַוִּים לְמַעֲשָׂיו. הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ אֶת ה' וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" " (רמב"ם, הלכות יסודי התורה ה', י"א)

כאשר האדם מתנהג בכבוד וביראת שמים עם הבריות, כולם שמחים ומתאהבים במעשיו הטובים, ועל ידי כך נעשה קידוש ה' בעולם.

וכך כותבת המשנה באבות:
> "הִלֵּל אוֹמֵר הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (משנה, אבות א', י"ב)

על ידי שאנחנו נאהב את הבריות, ונדבר תמיד בכבוד וברוגע, אנחנו נצליח לקיים את מצוות קידוש ה'.
ונזכה לקיים את הפסוק:
> "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם" (משלי ג' ד')

שבת שלום
----------------------
אמונתי בך

הפרשה דנה כמו חלק נרחב מספר ויקרא בדיני עבודת המקדש שיבנה במהרה בימינו
אמנם היום אין לנו לא כהנים בעבודתם ולא לויים בדוכנם ולא ישראל במעמדם אבל הלכות עבודה רלוונטיות תמיד. ראשית אנחנו מאמינים שבמהרה יבנה המקדש וההלכות האלה יהיו גם הלכה למעשה, ובנוסף בלי קשר יש מעלה גדולה לעסוק בסדר השלם הזה בש"ס שנקרא סדר קדשים.
הגמרא אומרת במסכת מנחות דף ק"י שלמדנו היום בדף היומי שתלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם, וכן שכל העוסק בתורת חטאת ועולה כאילו הקריב חטאת ועולה. בית המקדש זה רעיון יפה אבל בסופו של דבר היה לנו בית מקדש והוא נחרב, פעמיים. לא בזה תלוי המצב שלנו... הגמרא אומרת שם ש"לא לאכלה הוא צריך", הקרבנות הם לא העניין ושגם אם מישהו מביא קרבן יותר יקר או פחות יקר זה לא משנה, העיקר שיכוון ליבו לשמיים. לימוד התורה וההתדבקות בבורא הם העיקר ולא שום מעשה שאדם עושה, וככה שמעתי פעם שהרב עובדיה אמר פעם לגבי צומות ותעניות יחיד, שעדיף פשוט ללמוד תורה ושאסור לצום למי שזה מבטל אותו מהלימוד. התורה היא מעל הכל. וקל וחומר מי שזוכה לזכות את הרבים, אפילו חברותא עם חבר/ה שקצת רחוקים או תרומה לאברך ומי שמזכה אחרים כל הזכויות שלהם הם גם על חשבונו והרווחים גודלים כמו השקעה של כדור שלג.שנזכה לראות בביאת הגואל במהרה בימינו אמן שבת שלום ומבורך