38 תשובות
מוות
או עקרות
אובדן של מישהו קרוב
למות או לעזוב את התורה והאמונה בה'
אין הכי נורא אבל ריאלי במציאות היומיומית נראלי סרטן טו מחלה סופנית אחרת
בדידות מוחלטת
Vas
להיוולד
שריפה בבית שלו
מוות של המשפחה
לאבד את הכסף
אם זה בן, אז שמישהי תספר לעולם שהוא פדופיל אפילו שזה לא נכון, ואז זה יעלה לחדשות, ואז אחרי כמה זמן יפרסמו שזה תכלס לא היה נכון, אבל הנזק כבר קרה
שואל השאלה:
למות זה לא כזה נורא בתכלס
אתה פשוט בום מת זהו
אין בזה איסור כל שהוא זה כן הפחד הגדול ביותר של האדם אבל זה לא דבר נורא בפני עצמו
להישרף בעודו חי
^
תחשוב אבל שאין יותר משמעות לקיום שלך
כאילו אין יותר אותך
הנודה^,
האם אתה יודע איך זה מרגיש להיות באמצע השינה? לא.
אתה פשוט הולך לישון ובום קם איכשהו ואתה לא יודע למה ואיך זה כל זה קרה
אותו דבר עם תודעה וחיים
האמת מוות זה הדבר הכי מפחיד בעיניי
כאילו כל מה שעשית נמחק
זה כאילו כמו לפני שנולדת
העולם ימשיך בלעדיך פשוט ואתה אפילו לא תדע שהיית קיים
שואל השאלה:
^^^
נכון זה הומנם מבאס בתכלס ברעיון אבל בפעולה עצמה אין שום דבר נורא
החשיבה מדעכת אבל זה לא שתרגיש את זה אחרי ותגיד אין לי מה לעשות
להישרף
כן בדיוק^^
החשיבה על זה כן מבאסת, אבל בתכלס זה בגלל שאנחנו אנשים וזה איך שאנשים חושבים זה הכל.
אנחנו לא בנויים להבנה של למה ואיך כל זה עובד
שואל השאלה:
^^^^זה בהחלט הפחד הגדול של האדם
אבל לא חושב שזו החוויה הנוראה ביותר שאפשר לחוות
מוות באיסורים זה סיפור אחר אבל למוות עצמו אין משמעות כי לא תיהיה כדי לדעת תתחושה/לסבול
^^^^
השאלה היא איך אתה מגדיר משהו "נורא"
בפני עצמו הרעיון שאין יותר אותך הוא נורא
אולי לא תרגיש את זה שזה נורא אבל הרעיון נורא
כן ותחשוב על זה אם לאנשים לא היה אכפת ממוות לא היינו פה בכלל
אז זה משהו מאוד מאוד טוב
^
מה זה פה?
והטיעון הזה לא פועל
כי באותה מידה אני יכול לומר שאם לא היה רוצחים ופדופילים לא היה את הרעיון של כלא אז זה טוב שיש אותם
שואל השאלה:
נורא קיומית
אי קיום לא יכול להיחשב בהגדרה של נורא/סבל
גם אם זה לא יהיה בייסורים
כל מה שעשית נשאר בעבר ואין דרך לחזור אחורה
כאילו ההווה זה שאתה אשכרה מת וכל מה שעשית נשאר בעבר
לא יודעת זה מלחיץ לא משנה איך
^^
רעיונית זה נורא
שואל השאלה:
זה חד משמעית מלחיץ
ו97% מהאנשים מפחדים מהמוות
אבל זה מה שנותן ערך כל כך יפה לחיים ולקיום שלנו
^^^^^הטיעון מאוד פועל. זה מה שמחזיק אותנו.
אם אף אחד לא היה מפחד ממוות היו הרבה הרבה יותר תעונות, היה יותר מוות, אנשים היו מתאבד*ם בקלות ככה סתם פה ושם, והיה הרבה פחות סדר וארגון בעולם כי לאנשים לא היה אכפת
^
אז הפחד מהמוות הוא דבר יפה
המוות עצמו הוא לא יפה
כי תחשבי שאם לא היה מוות לא היה את כל הדברים שאת מציינת בכלל
למה שקורה אחרי המוות אין הגדרה
אחרי המוות אין שום דבר נוראי שום דבר יפה, אין שום דבר. ליטרלי
שהוא יהיה טיפש ולא יוכל להגשים את החלומות שלו
כלומר הוא לא יוכל להיות איש הייטק או רופא גם אם הוא מאוד ירצה
הוא בכלל תואר אחר
זה הדבר הכי נורא לדעתי שיש
הכי נורא והכי כואב והכי שורף שורף את הנשמה
שובר אותה לרסיסים
וגם חיי בדידות זה דבר קשה מנשוא
אנונימי
*לקרות
(אני יודעת שזה מעצבן אבל הייתי חייבת)
אנונימית
שואל השאלה:
צודקת טעות שלי
לאבד את כל מה שיש לך, כולל הארץ שאתה גר בה ואת כל האנשים שאתה מכיר והחפצים והבית
אנונימית
אולי התשובה תשתנה בעתיד, אבל לאחרונה צפיתי שוב בפרקים של רוק לי נגד גארה חחח. כשהמשמעות שלך נשברת לך אל מול העיניים, זה ממש קשה.
גם סכיזופרניה זה משהו לא קל להתמודד איתו
אין לי מושג אבל בתכלס
יש יותר מדי נעליים שלא נכנסתי אליהם אז איני יודע
^^
אנונימית
שואל השאלה:
שניכם צודקים סורי אין לי עוד פרחים
מה? מי? ^
אנונימית
לכאורה נראה שה"מוות" הוא הנורא מכל.. אבל אין לנו באמת מושג מה מרגישים שנייה לפני שמתים, יש כאלה שמתו במובן מסויים וחזרו לחיים וטענו שזה בכלל לא כאב להם, יש כאלה שטענו שהיה להם נעים ורגוע..

אני חושב שכאב נפשי הוא הכאב הגרוע מכל, כשבנאדם מתחיל לאבד בזה אחר זה, מהגדול לקטן את הדברים שתופסים לו הכי הרבה מקום בנפש וברגשות הוא מתחנן למות ולא להמשיך לחיות יותר, זה משתנה מאדם לאדם לפי הדברים שחשובים לו.
חיים מלאי סבל
מוות
חוסר אמונה
אנונימי
להישכח