איזה בעיות יש לכן בחיים? כיתה יא

ממה שזכור לי
תכלס "הבעיות" היחידות שהיו לי זה בבית, ושהיה לי קשה להביעה את עצמי בסביבת אנשים חדשים, דיכאון, בדידות.
זה היה מזמן אז עכשיו אני מסתכלת על זה שונה אולי פעם הייתי מתארת את זה אחרת

בית ספר, אני רק לומדת. במיוחד בתקופה הזאת

אז עברתי לעיר חדשה בית ספר חדש לפני תחילת הלימודים ועדיין אין לי עם מי להיות כל היום אני לבד אחרי הבית ספר

לימודי- לחוץ מאוד ואני רק רוצה להגיע ליוני ולסיים עם דברים. הולך טוב ברוך השם מבחינת הציונים והכל, אבל הלחץ לא עושה לי טוב.
חברתי- יוצאת הרבה פחות וזה די מבאס, הרבה קשרים קטנים כבר לא נשמרים כי היה לי קשה יותר השנה.
בעיקר עניין התזונה והכושר שמאוד קשה לי לנהל שגרה כזו בשנה כזו עמוסה ולחוצה ואני מוצאת את עצמי מתעצבנת על עצמי כי אני לא משקיעה בעצמי מספיק אבל ממשיכה לשכנע את עצמי שרק עוד חודש וזה נגמר.
וגם המצב הנפשי די הדרדר אבל אני לא כל כך מרגישה את זה כי באופן אוטומטי אני מדחיקה את זה...

רק חייבת להבהיר, שזה משפיע ספציפית עליי ככה. אני רואה את חברות שלי והן דווקא מסתדרות והולך להן טוב עם כל הלחץ, אני פשוט פרפקציוניסטית בהגזמה ואובססיבית ללימודים ברמה שזה מקשה עליי...

לקום וללכת לבית ספר

אני חוזרת בתשובה בהשקפה חרדית ובבית ספר חילוני וזה קשוח ברמות והבגרויות בטוח לא מוסיפות. ואין לי כל כך כח ליצור קשר עם אנשים בתקופה הזאת לא יודעת אם זו רק אני,,,.... קצת מזניחה קשרים

הבעיה שכולם בעייתיים וגוררים אותי לבעיות שלהם. כאילו אני חברה של בת ושל עוד בת אבל שתיהן בריב ואז של כמה בנים שעוד בנות רבות עליהם ואז עוד חברה ממקום אחר שמכירה את החברה מהמקום ה1 ועושה לה פאסיב אגרסיב
ולכולם יש דיכאון ובעיות ולא יודעת מה ואף אחד לא משתתף איתי בדברים שאני עושה ומי שכן חוטף הייט ובכללי ליהנות מהחיים כשכולם מעצבנים ומבאסים סביב
בכיתה יא. אחכ הם השתפרו קצת

דיכאון שאני לא בטוח אם עדיין יש לי, הייתי חצי מכור לאלכוהול, מכור להימורים, בודד ברמות מטורפות, והקשר עם המשפחה נוראי וכל אלה גם ממש השפיעו על הלמידה ועל הציונים