האם לדעתכם נכון לטעון שהשאלה הנכונה היא לא "האם אני מאמין באלוהים" אלא "האם אלוהים מאמין בי?"

לא
האמונה היא שהוא רואה ומאמין בכולם.

לא
כי מין הסתם שהוא מאמין בך

לא

כן

לא זה סתם לנסות לצאת מתחכם

שואל השאלה:
הרי אם אלוהים מאמין בך זה אומר שיש צ'אנס לחיים טובים.
אם אתה מאמין באלוהים כשלעצמו זה אולי לא מספיק

אני חושבת שאם ככה אתה רואה את העולם זה מדהים ומעניין וחבל שלא עוד אנשים מסתכלים על דברים באופן שונה

אולי השאלה אם אלוהים שהוא אינסופי בכלל מאמין באנשים כי הוא יודע את העבר ההווה והעתיד

שואל השאלה:
זה מסקרן מה שאתה כותב. תוכל להסביר איך זה שהוא אינסופי אומר שהוא יודע הווה עבר עתיד?

אם הוא אינסופי אז כל העולם הזה כלום בשבילו,
אז האם הוא בכלל יש מקום לחשוב שהוא מאמין באנשים אם הוא כבר יודע את העתיד?
העולם מוגבל בזמן ומקום
אבל אלוהים מעל הזמן והמקום כלומר אינסופי והוא יודע את העתיד

מה איזו מין שאלה זו? אם אלוהים קיים הוא מין הסתם מודע לקיומך אז אין לו צורך "להאמין" בך. זה רק בני אדם שמאמינים באלוהים באמונה עיוורת.

שואל השאלה:
מה אבל איך הוא יודע את העתיד

כי הוא זה שברא את העולם ואת הזמן שמגביל אותנו... בשבילו אין שום זמן אז הוא בכל נקודת זמן

אם אתה מאמין באלוקים אז השאלה שלך רטורית כי ברור שהוא מאמין בך אחרת הוא לא היה בורא אותך
אם אתה לא מאמין בו אז בכלל לא שייך לשאול אם הוא מאמין בך.
בכל מקרה לנסות להלביש מושג אקטיבי באופן פשטני על אלוהים זה מוזר

שואל השאלה:
אי אפשר להתאכזב מהברואים שלך?

כל מיני רגשות כאלה שאתה תופס אותם במסגרת ההגדרה האנשוית לא שייכות אמל אלוהים. הוא לא מתאכזב כי הוא יצר את האכזבה כמו שהוא לא כועס במובן שפשטני של כעס והוא לא שמח במובן הפשוט של שמחה

שואל השאלה:
והוא יצר את עצמו כדי שנוכל לתפוס אותו? אפשר לחשוב עליו מעולם המונחים המוגבל שלנו?

לא הוא לא יצר את עצמו הוא תמיד היה קיים. יצירה עצמית זה כשל לוגי. אין לנו יכולת לתפוס ולהגדיר אותו אנחנו יכולים לחוות את ההשפעות לו בעולם ולהרגיש את הנוכחות שלו בעולם הזה

^^^ האמת שרשום בתנך שאלוהים הצטער שיצר את בני האדם.

המאמין בשאלה הראשונה לא בעלת אותה משמעות של מאמין בשאלה השניה