14 תשובות
תקשיבי תתגייסי בהתחלה אין חברות אבל יהיו לך את תכירי בנות אל תדאגי לבד את לא תיהי מבטיחה לך
תבואי בגישה חיובית, תגידי לעצמך שיהיה לך חברות, יהיה לך כיף ואת תצאי עם חוויות לכל החיים! כי מחשבה יוצרת מציאות, ואת זו שאחראית על מה יקרה!

ויכול להיות שיהיו קשיים, וייקח כמה ימים להכיר חברים, רק אל תוותרי. בסוף אם תרצי ותהיי מוכנה לצאת מהאזור נוחות שלץ להכיר חברים אני מאמינה בך שתצליחי.
אין מצב שתסיימי טירונות בלי חברות בצוות כולם אחד למען השני ונותנים אחד לשני את החיים מניסיון
את מפספסת פה משהו מדהים לדעתי.
תראי איזה יופי.. יש לך הזדמנות להתחיל מחדש! מקום חדש אנשים חדשים מציאות חדשה.

הבריונות והחרמות שהיו פעם שייכות להיסטוריה. אל תסחבי את זה איתך למציאות החדשה. כי אם תעשי את זה, זה גם מה שיקרה שם.

מה שהיה היה. זה של פעם. את עכשיו ביקום אחר. הכל חדש. אל תגדירי את עצמך בתור מי שהיית אז. כי את לא.

לא הרבה מקבלים הזדמנות כזאת. את ברת מזל. תנצלי את ההזדמנות הזו. הרווחת.
שואל השאלה:
תודה רבה רבה רבה לכולכם על התשובות
אין עליכם
אנונימית
בכיף אלופה גיוס נעים ובהצלחה אם יהיו לך שאלות כולנו פה בשבילך
האמת אני בערך באותו המצב רק עוד חודשיים כזה הגיוס
בעיקרון זה לנסות לשחרר את החרדה נראה לי
תאמיני לי שמי כמוני יודעת כמה זה קשה
הייתה לי חרדה חברתית קיצונית כשהייתי בחטיבה, היו בכיתה שני מזגנים על 16 מעלות ולא הסתובבתי לשים את הג'קט כי פחדתי שהסיבוב שלי בכיסא ימשוך יותר מדי תשומת לב, אני אומרת לך בקטע הכי דפוק
שנים לא דיברתי בבית ספר או בסיטואציות
כאילו עוד לא התגייסתי יכול להיות שזה יהיה בלתי אפשרי ואני אקפא ואחזור לשם שזה מפחיד ואני גם חושבת על זה קצת אבל אני מנסה כמה שפחות
כי בסופו של יום חרדה חברתית זה באמת יותר סרטים שאת מאכילה את עצמך שגורמים לך להרגיש את זה (ברור שזה לא מדוייק אבל את צריכה להבין שכשאת מרגישה את זה אף אחד אחר בחדר לא מרגיש את זה וגם אם כן אז זה על עצמו) צריך לשחרר להבין שזה חוויה שיהיו שם המון אנשים אם יש משהו שאומרים על הצבא זה שמכירים מלא אנשים מכל הארץ מלא סוגים של אנשים
ותסכימי לעצמך להרפות תמצאי חברה קרובה או מישהי שנראית חמודה ואתן מדברות כאילו תוך כדי הדברים וזה יקרה לבד זה לא תמיד צריך להיות המוני והנה אני חברה של כולם
אני מבינה אותך כי זה באמת מכה
אבל כמו שזה מחמיר ככה זה יכול להשתפר
אני עדיין מרגישה את החרדה וסיימתי ללמוד לפני איזה שנה כאילו עברו כמה שנים טובות
אבל להגיד שזה שונה ממה שהיה? זה שמיים וארץ
זה תהליך שאולי אף אחד לא יבין אותך בו, אף אחד לא נותן לך פרס על זה שהוצאת מילה פה או מילה שם יותר
אבל זה לאט לאט בונים את זה , אל תקשי על עצמך ותגיעי לשם בציפייה של להיות בשיא העניינים
אני אקח דוגמה נגיד את במסיבה ואת רוצה לרקוד אבל יש לך חרדה חברתית
אז את לא יכולה לצפות ישר לקרוע את הרחבה ולקפוץ
כנראה את תצליחי מקסימום להזיז את האגן וגם את זה את לא תעשי כמו שצריך וירדו עלייך אבל החוכמה היא להמשיך ולהתעלם מההערות רקע לא לתת להן לחדור כי אז זה יכול להחמיר אפילו
ואת תראי לבד שאת כבר תרגישי קצת יותר בנוח שתעשי את זה שוב פעם הבאה
מבינה?
תזכרי גם שאת קובעת לעצמך את המציאות אחות
אני יודעת שזה נשמע מופרך ובמיוחד במערכת כמו צבא
אבל צבא זה לא קייטנה ואין מה לעשות צריך לבוא לזה בראש טוב בשביל שתצאי מזה סבבה כאילו זה גם ככה רע את מבינה לבוא לזה בראש רע רק יעשה יותר נזק
ושוב ככל שתדמייני את עצמך בצד ובשקט וכמה שאת מרגישה לא בנוח זה כאילו את מכינה את החרדה לפני שהיא הגיעה בכלל את מחממת אותה
אל תדמייני מצב כזה אני אומרת לך תבואי רגוע תרפי תזכרי שכשאומרים לך משהו את תמיד יכולה להגיב ולעקוץ חזרה יותר מזה זה גדולה אפילו במצב של חרדה חברתית וכבר עכשיו תעבדי על עצמך תגידי לעצמך שמגיע לך להביע את עצמך בעולם הזה בערך אבל הבנת
אין מה לעשות זה מלא עבודה עצמית יותר כזה להעלות לעצמך את הביטחון ושוב צעדים קטנים גם למצוא שם מישהי חמודה שקטה שתהיו ביחד זה צעד
בנימה זאת כל החרדים חברתית מוזמנים לדבר איתי זה עוזר לי גם
זה קורה להמון אנשים ועם הזמן אנשים נפתחים ואת צריכה לדעת את זה שכל מי שמגיע לטירונות ולקורס לא מכיר אף אחד מהחיילים וזה סוג של דף חדש עם כולם ויש קטע כזה (לפחות זה אצלי גם בטירונות וגם בקורס) שאנשים סקרנים ורצו להכיר הרבה אנשים והם דיברו גם עם האלו שיותר מתבודדים גם אין לך ככ ברירה כי את חייבת להיות ביחד עם כל המחלקה שלך בטירונות ובקורס כמעט כל הזמן וכשאת נמצאת עם אנשים חמישה ימים בשבוע ואת כל היום איתם בלי טלפון אז אנשים נפתחים וזה ממש נחמד אבל הכי חשוב תזכרי להיות את גם אם את קצת ביישנית אני בטוח שאנשים ינסו לדבר איתך :)
הצבא יכריח אותך להכיר אנשים. יהיה טוב.
את מגיע חדשה כמו כולם שם יכולה לפתח את עצנך מחדש יכירו אותך כמו מי שתרצי שתהיה שיראו אותך. מעבר לזה כול הכבוד שמתגיסת ונלחמת על זה בטוח קטן עלייך כול מה שמעבר לזה שם.