2 תשובות
לדעתי זה הכל תלוי בעבודה שאתה נמצא בה. אם אתה תקוע במקום שאתה סובל בו רק בשביל המשכורת, אז ברור שזה ירגיש כמו עבדות. אבל אם אתה מוצא משהו שאת באמת אוהב, מקום שכיף לך בו עם האנשים או שזה משהו שאתה בונה לעצמך זה כבר מרגיש אחרת לגמרי. כשאתה קם בבוקר למשהו שמעניין אותך, זה כבר לא מרגיש כמו 'מרוץ' או עול, זה פשוט החיים שלך.
ממש לא, יש חופש הזדמנויות מסויים, וחופש להתפתח, אתה יכול לשכור דירה איפה שאתה רוצה, אתה יכול לעבוד במה שאתה רוצה, אתה יכול לגור באיזו מדינה שאתה רוצה, אתה יכול לבזבז את הכסף שאתה משיג איך שאתה רוצה, אתה לא נולד בחווה תחת אדון ומאולץ להיות שם כל חייך, להוליד שם את ילדייך ושגם הם ימשיכו לעבוד שם ללא תמורה חוץ מאוכל ואיזה קורת גג.
אתה גם יכול לקנות חלקים בחברות של המיליארדרים ולגדול וליפול איתם. גם יש עניין של עושר בין דורי, הורים יכולים לצבור משאבים ולהעביר אותם לילדים שלהם והילדים שלהם יכולים להגיע גבוה יותר מהם (או נמוך מהם).
אבא שלי יצא לפנסיה לא מזמן ואני מרוויח בחודש כרגע יותר ממה שהוא הרוויח ביום האחרון שלו אחרי המון שנות עבודה.
אנחנו לא באוטופיה כמובן, אנחנו חייבים לעבוד, אבל זה לא עבדות, אתה יכול לבחור מה לעשות ואיך.
אתה גם יכול לקנות חלקים בחברות של המיליארדרים ולגדול וליפול איתם. גם יש עניין של עושר בין דורי, הורים יכולים לצבור משאבים ולהעביר אותם לילדים שלהם והילדים שלהם יכולים להגיע גבוה יותר מהם (או נמוך מהם).
אבא שלי יצא לפנסיה לא מזמן ואני מרוויח בחודש כרגע יותר ממה שהוא הרוויח ביום האחרון שלו אחרי המון שנות עבודה.
אנחנו לא באוטופיה כמובן, אנחנו חייבים לעבוד, אבל זה לא עבדות, אתה יכול לבחור מה לעשות ואיך.
אנונימי
באותו הנושא: