מה לעשות אם מרחמים עליי כי אני צולע בגלל בעיות כרוניות ברגליים?

זה לא נעים שמרחמים עליי ככה.
יש אנשים ברחוב שמסתכלים עליי במבט מוזר כזה וטיפה מרחם והרבה פעמים ישר רואים אותי ומציעים עזרה למרות שאני מסתדר לבד ולא נעים כל כך גם כי זה מכוונה טובה.
וגם אני כרגע בצה"ל וגם המפקדים וגם מי שאיתי (חלק הבינו שאני לא כזה אוהב שמרחמים עליי ומנסים להתייחס עליי כמו שהם מתייחסים לאחרים ויש כאלה שלא) מרחמים עליי יחסית.
לדוגמא יאומרו שצריך שמישהו ילך לאינשהו ואם אני יאומר שאני אלך יאומרו לי לא, יש מקומות שצריך לעשות שם את העבודה בעמידה וילכו ויביאו לי כיסא ויאומרו לי לשבת ושדיברו עם המפקד של המקום חשיש לי אישור לשבת שם ולעשות את העבודה בישיבה (למרות שזה פחות יעיל) ואם אני יעמוד אז ישאלו למה אני עומד ועוד.