אשכרה כל בן אדם שאתם אוהבים ימות בסוף אז למה מחתחילה להיכנס לזה

כדי לנצל את הזמן שבו הוא עוד נמצא איתנו, למה שאני ארצה להיות עם מישהו פחות רק בגלל שאני אדע שהזמן הזה יותר קצר ושווה יותר?

אז עדיף לחיות את החיים באומללות?
לסבול מכל רגע?

לנצל את החיים כל עוד הם קיימים

כמה את נכנסת לקשר כבר עם זמר שאת אוהבת? רק בן אדם שיצר מוזיקה שאהבת, אין פה יותר מזה.

זה חשיבה מאוד שגויה על החיים צריך להתמקד בהווה ולהנות עם האנשים שאתה אוהב וחשובים לך

זה כל הקטע באהבה
גם שזה נגמר זה עצב שמח כי אתה יודע שהיה לך את ההזדמנות להכיר את הבן אדם

גם אני הולך למות מתישהו אז למה לחיות בכלל
זה החשיבה אחי?
גם אדם שתפגוש לחמש דקות ואז אך פעם לא תראה אותו בחיים יכול ללמד אותך דברים ולגרום לך לחייך

האוכל בסופו של דבר יוצא כקקי אבל אתה בכל זאת נהנה מהארוחה...

מה האלטרנטיבה?
לא להיקשר לאף אדם ןלהיןת בודד וחסר שמחה לנצח כי את מפחדת לאהוב?
או לאהוב ולהיות חברתי ולהיות עם אנשים ולאהוב אנשים ושאנשים יאהבו אותך אבל שיהיה קטע שיהיה קצת כואב להיפרד מהם וגם בקטע הזה שכואב יש אנשים אחרים שאיתך כדי שלא יהיה לך כזה כואב אז אני מעדיף את האופציה הזו.

שאלה יפה אבל