אני מכורה לאומיגל

בהתחלה זה היה סתם כזה אחרי יציאה לעשות את זה עם חברה ספציפית אחת והיינו מסתלבטות על אנשים ועושות צחוקים או סתם מדברות איתם על הכל וזה היה כיף אבל נשאר בגדר הסתלבט.
ועם הזמן בגלל שכל החבורה במקום שונה בגלל הצבא ועניינים ואני מוצאת את עצמי לבד רוב השבוע ואין עם מי לדבר כבר ולהעביר את הזמן אז אני פשוט יושבת לבד בחדר או במרפסת מדליקה סיגריה ושמה אומיגל ומדברת עם אנשים רנדומליים שחנשים
עד לכדי מצב שאני התמכרתי לזה.
כאילו פיזית בא לי לעשות רק את זה כל ערב.
אני נהנת מזה ברמות אבל מרגיש לי משום מה שזה לא תקין וכדאי לי להפסיק אבל לא בא ליי
לא יודעת מה לעשות
חוץ מזה פעם אחרונה שהייתי הכרתי איזה בחור חתיך ברמות הכי גבוהות שראיתי כאילו בקטע שהייתי בהלם שהוא נשאר ודיבר איתי ודיברנו איזה שעה וחצי ואז עברנו לווצאפ
ויצא שדיברנו עד 4 בבוקר
ובקיצור התאהבתי בו באמא
כאילו לא על סמך הרבה דברים אבל הקטע שאני עפתי עליו רצח ולא היה בנינו כלום מחרפן אותי כאילו אני חייבת לצאת איתו לפחות פעם אחת
ועד שזה לא יקרה הוא לא יצא לי מהראש
כאילו פיזית הלכתי למסיבה בעצמאות עם חברה וכל מה שחשבתי זה כמה שהייתי מתה שהוא היה נמצא בה וכמה שכולם במסיבה לא מגיעים בכלל לרמה שלו
עכשיו אנחנו כבר לא מדברים כי אין על מה ואי אפשר להתקדם כי הוא בעזה כבר איזה חודש ואלוקים יודע מתי הוא יחזור
אני מתלבטת אם לרשום לו שכשהוא יוצא אז אני רוצה שנצא אבל לא בא לי שזה ישמע מסכני
כאילו אולי הוא יסנן או ידחה אותי או שזה סתם יגרום לו להרגיש לא נעים שאני דלוקה עליו ואין לו כלום אליי
מה אתם חושבים על זה
כדאי לנסות ? או שזה סתם הזיה ומביך