תשובה אחת
השיר שלפנינו "איתקה" מבוסס על היצירה "האודיסאה" מאת הומרוס- זוהי אינטרטקסטואליות- כאשר יצירה
מתבססת על יצירה קודמת לה.
נושא השיר: השיר לכאורה עוסק בדמותו של אודיסאוס מהיצירה "האודיסאה" מאת הומרוס אך למעשה הוא פונה לכל אדם. המסע המתואר בשיר הוא לכאורה המסע לאיתקה, מולדתו הרחוקה של אודיסאוס, אך בעצם הוא מתאר את מסע החיים שעובר כל אדם בחייו- "איתקות"- לכל אדם "איתקה" משלו. האדם עובר מסע בדרך לגלות את זהותו, זהו מסע שצריך שתהיה בו למידה, התפתחות, חווית חוויות, הבטה על העולם שמסביבנו והנאה מן המסע
ומן הדרך המזדמנת לנו. בית א'
- איתקה היא אי הולדתו של גיבור האודיסאה- אודיסאוס. - אודיסאוס יצא מעירו כדי להילחם במלחמת טרויה. - לאחר המלחמה הדרך חזרה אל ביתו לקחה לו 10 שנים. - המסע הארוך הבייתה מתואר ביצירה "האודיסאה". - במהלך המסע התמודד אודיסאוס עם אתגרים שונים וביניהם- התמודדות עם אל הים פוסידון )אודיסאוס הרג
את בנו(, היתקלות בקיקלופ )ענקים עם עין אחת(, הלסטריגונים )שבט של ענקים שאוכלים בני אדם(- הם מערימים עליו קשיים בדרכו.
הסיכום- איתקה/ קונסטנדינוס קוואפיס
.גיהני ךפוג תאו ךשפנב םעפי
הלועמ שגר םא ,תאשינ ךתבשחמ םא
ךכרדב םתוא שוגפת אל םלועל
.םעוזה ןודיסופ תא ארית לא
םיפולקיקהו םינוגירטסלה תא ארית לא
.תעד עפוש ,תוקתפרה עפוש
דואמ ךעסמ ךראי יכ שקב
הקתיאל ךרדל אצוי התא םא"
1
השיר פותח בפנייה ישירה של הדובר לנמען לא ידוע, הנמען יכול להיות כל אדם. נראה שהדובר הוא כמו יועץ חכם המבקש להדריך את הגיבור אודיסאוס בדרכו חזרה מן המלחמה לאי מולדתו איתקה, אך המסע לאיתקה" היא גם מטאפורה למסע שעובר האדם בחייו. הדובר ממליץ לאודיסאוס לפני שיצא לדרכו הבייתה "שאל כי תארך דרכך מאוד"- הכוונה היא שעל האדם לבקש, להתפלל שהדרך תארך מאוד. מדוע? הרי אדם שיוצא אל הדרך ירצה שהדרך תהיה קצרה. אך השיר שלפנינו מתמקד בדרך עצמה ומעדיף אותה על פני המטרה הסופית שהיא ההגעה אל היעד. כדי שהדרך תהיה: "מלאה בהרפתקאות, מלאה בדעת"- המילה "בדעת" פירושה גילוי של החוץ אך גם גילוי פנימי. "אל תירא את הלסטריגונים ואת הקיקלופים אל תירא את פוסידון המשתולל" האנאפורה נועדה לחזק האת האדם שלא יפחד מהסכנות האורבות לו בדרך. הדובר פונה לאודיסאוס ובעצם לכל אדם באשר הוא- "לעולם לא תמצאם על דרכך/ כל עוד מחשבותיך נישאות, ורגש מעולה מפעים את נפשך ואת גופך מנהיג". הדובר אומר לאדם שהוא לא צריך לפחד, שכן הופעתם של יצורים מעוררי אימה אלה תלויה בנפשו וברגשותיו. הוא לא יפגוש אותם אם מחשבותיו יהיו "נישאות"- כלומר הופעתם של אותם יצורים תלויה במחשבותיו ורגשותיו ובכך שיהיו חיוביות, מרוממות, מעולות ומרגשות! במילים אחרות, הדובר אומר לכל אדם- לא תתקל ביצורים בפחדים, בחששות שלך אם לא תדמיין אותם, אם לא תיצור אותם אצלך בראש! בית שני
ןוגעת תויקיניפ רחסמ תונחתב
.םלועמ תיאר אלש םילמנל
- !ךכ לכ הבר האילפב ,הוודחב - סנכית
ץיק לש דאמ םיבר םירקבב יכ
.דואמ ךעסמ ךראי יכ שקב
.ךינפל םתוא דימעת אל ךשפנ
קר םא םעוזה ןודיסופ תא אלו
םיפולקיקהו םינוגירטסלה תא הארת אל
2
.םיעדויה הלאמ דומלל ,דומלל
םיירצמ ירע הברהב רקבל ךילע
.םיבוט םימשב אצמת קרש לככ
םיבוט םימשב לש םינוש םינימו
הנבהו רבניע ,םיגומלאו םינינפ
,בורל תוחבושמ תורוחס הנקת
בבית זה הדובר עובר לתאר את ההזדמנויות של המסע. הבית השני נפתח עם חזרה על השורה השנייה של השיר: "שאל כי תארך דרכך מאוד". כלומר תבקש שדרכך תהיה ארוכה מאוד. הדובר מסביר כיצד יוכל הנמען להפיק את המירב ממסעו. "כי בבקרים רבים של קיץ תכנס בחדווה, בפליאה רבה כל כך אל נמלים שלא ראית מעולם" הדובר מבקש מאודיסאוס לקוות שבבקרים רבים של קיץ הוא ייכנס לנמלים שלא ראה מעולם. בשורות אלו ישנה העצמה של החוויה הרגשית, אם ימי המסע שלו יהיו רבים, הדבר רצוי שכן כך הוא יחווה שמחה ופליאה ויזכה לראות מקומות רבים שלא ראה מעולם. הדובר מנסה להראות לאודיסאוס שמאוד רצה להגיע מהר לביתו, כי במסעו המפרך תהיה גם הזדמנות לראות עולם, לתייר, לסחור ולהשתבח, להעשיר את נפשו, להעשיר את המשאב הפנימי שלו וגם להעשיר את עצמו פסיכולוגית. הדובר ממשיך ואומר: "בתחנות מסחר פינקיות תעגון"- הפינקים היו עם כנעני עתיק של יורדי ים. הדובר מפציר באודיסאוס לעגון )לעצור( במקומות הזרים והמופלאים אליהם הוא מגיע ושם: "תקנה סחורות משובחות לרוב, הפנינים ואלמוגים ענבר ובנה, ומינים שונים של בשמים טובים, ככל שרק תמצא בשמים טובים". כלומר במקומות הזרים אליהם יגיע במסעו אודיסאוס יוכל לרכוש אוצרות רבים כמו פנינים ואלמוגים, אבני חן כמו ענבר והבנה )עץ שחור, נדיר, משובח ויקר(. כל אלה מסמלים עושר אקזוטי וחומרי אותו אודיסאוס יוכל לגלות במסעו.. הוא מזמין אותו לקנות גם בשמים המסמלים עונג חושי. הדובר מסיים את הבית בהוראה: "עליך לבקר בהרבה ערי מצרים/ ללמוד, ללמוד מאלה היודעים". מצריים היא סמל לעושר תרבותי, לתרבות עתיקה, מפותחת ועשירה בחכמה וידע. הדובר מפציר באודיסאוס כי עליו לבקר בערים אלה הוא יוכל ללמוד דברים רבים מאנשים חכמים ולהעשיר את חכמתו .
3
ישנה חזרה על הפועל "ללמוד" פעמיים- המדגישה את החשיבות שבלמידה מאחרים היודעים טוב ממנו- סיבה שגם בגללה כדאי לו לקוות שמסעו יארך. באופן מטאפורי, הדובר נותן עצות לכל אדם באשר הוא- עצות לדרך שבה האדם צריך לחיות את חייו. האדם צריך לחיות חיים שיש בהם חוויה חושנית, עשירה, הרפתקנות, סקרנות, פיתוח האינטלקט והחכמה: "פליאה רבה כל כך" מהחיים וממה שהם מזמנים לנו. בית שלישי
למרות כל הדברים המרתקים והטובים שמסע, אסור לו לשכוח את איתקה- הבית, אליו הוא נועד לחזור. הדובר אומר לנמען כי גם לאורך המסע הארוך, אל לו לשכוח את היעד הסופי. עם זאת, הדובר חוזר ומדגיש את חשיבות המסע עצמו שלא כדאי לו לזרז אותו ואפילו כדאי שימשך שנים רבות: "אך אל לך להחיש את מסעך..."מוטב שימשך שנים רבות". בשורות הבאות הדובר מסביר מדוע: "שתגיע אל האי שלך זקן עשיר בכל מה שרכשת בדרך" האדם עתיד להזדקן, להתבגר, להגיע עשיר בניסיון, במשאבים פיזיים ונפשיים, כלים- אותם ירכוש במסע. הוא מסיים ואומר: אל תצפה שאיתקה תעניק לך עושר"- הדובר מדגיש שהמסע הוא זה שיעניק עושר )פיזי וגם פנימי, רוחני( לאדם ולא היעד הסופי. אם כך לשם מה דרושה המטרה הסופית? המטרה הסופית- היעד- היא הסיבה לצאת לדרך ולחוות את העולם! השאיפות, המטרות והתשוקות שלנו חשובות כי הן מעודדות אותנו לצאת אל הדרך ולחוות את העולם. בית רביעי
4
ךרדל אצוי ללכ תייה אל איה אלמליא
הפי עסמ ךל הקינעה הקתיא
.רשוע ךל קינעת הקתיאש הפצת אל
,ךרדב תשכרש המ לכב רישע
ןקז התאשכ ךלש יאה לא עיגתש
תובר םינש ךשמיש בטומ
ךעסמ תא שיחהל ךל לא ךא
המש עיגהל אוה ךדועי יכ
הקתיא לע בושח ןמזה לכו
בבית זה הדובר ממשיך ומסביר מדוע אין לצפות שאיתקה, הבית, היעד הסופי יעניק לו עושר. איתקה היא היעד של המסע שלו, היא זו שהעניקה לו את המסע שכן בלי היעד אין למסע שום חשיבות והוא בכלל לא היה יוצא לדרכו. יש הדובר משתמש בהאנשה. הוא מדבר על איתקה כאילו הייתה אישה אליה הנמען מבקש לחזור ולא מקום פיזי,
מולדת. האנשה זו מבוססת על דמותה של פנלופה אהובתו של אודיסאוס המחכה לו, ובכך איתקה הופכת לבית, למקום המעניק חום ואהבה. הדובר טוען שמצד אחד התפקיד של איתקה היה לשלוח את אודיסאוס לדרכו אך מצד שני הדבר שאודיסאוס הכי רצה הוא לחזור לביתו לאשתו ולבנו ולמלוך על איתקה. אך הדובר אומר שלא החזרה לאיתקה היא החשובה, אלא המסע והדרך לשם. ברגע שאודיסאוס יגיע אל איתקה, המסע וגם הסיפור- יסתיים, לא יהיה יותר לאיתקה מה לתת עבורו. המסר העולה מכך הוא שבני אדם נוטים לחשוב שבסופה של דרך ארוכה הם יזכו בעושר פיזי או רוחני אך בעצם הגמול האמיתי נרכש בדרך עצמה. בית חמישי
השיר מסתיים עם חזרתו של אודיסאוס לאיתקה וגם כאן ישנו שימוש בהאנשה: והיה כי תמצאנה ענייה- לא רימתה אותך איתקה". הדובר אומר לאודיסאוס שאם הוא בעתיד ימצא את איתקה ענייה, שלא יחשוב שאיתקה רימתה אותו כאשר הוא השתוקק להגיע אליה. איתקה היא הרי המוטיבציה ליצאה למסע והמסע עצמו הוא העיקר. כך שלא משנה
איך איתקה תראה בסוף אותו המסע שכן בזכותה הוא יצא למסע. השורה המסיימת את השיר: "וכאשר תשוב, ואתה חכם, רב ניסיון תוכל אז להבין מה הן איתקות אלה". בשורות אלו ישנו מעבר של "איתקה" ללשון רבים- "איתקות אלה"- כך הדובר מעביר ומחדד את המסר שלאיתקה יש משמעות מטאפורית וסמלית- השיר פונה לכל אדם היוצא לדרך. לכל אדם יש "איתקה" משלו. זהו מסע נפשי של כל אדם באשר הוא עשוי לעבור במהלך חייו. הדובר בוחר לסיים את השיר עם ההבנה של מה הן אותן "אתיקות" כדי להדגיש את משמעות הסיבה ליציאה למסע. לסיכום
.הקתיא יהמ בטיה ןיבת יזא
- ןויסינ בר ,םכח - בושת רשאכו
.הקתיא ךתוא התמיר אל - היינע הנאצמית יכ םגו
.רתוי ךל תתל לכות אל איה
5
הנמען צריך לזכור במהלך מסעו הארוך את היעד, אך לקוות שהמסע יהיה ארוך. לא ניתן להפריד בין היעד הסופי לדרך כי הם תלויים אחד בשני. להגעה ליעד אין תכלית ללא הדרך, והדרך מובילה אל היעד. הדובר טוען כי בני אדם נוטים לחשוב בטעות שבסופה של דרך ארוכה הם יזכו בעושר פיזי או רוחני אך למעשה הגמול האמיתי נרכש במהלך הדרך עצמה. השיר הוא שיר פסיכולוגי שמטרתו לעורר את המוטיבציה של האדם בעת התמודדויות במסע חייו כי
לכל אדם יש את "האיתקה" שלו את במסע האישי שלו בחייו. סיכום אמצעים אומנותיים:
אינטרטקסטואליות: השיר "איתקה" מבוסס על היצירה "אודיסאה" מאת הומרוס. מטאפורה- "איתקה" היא שם למסע פיזי נפשי או רוחני שהאדם עובר בחייו. הלסטריגונים, הקיקלופים, פוסידון המשתולל- מטאפורות לקשיים ולסכנות בדרך. חזרות: "שאל כי תארך דרכך מאוד", חזרה על הפועל "ללמוד" פעמיים. האנשה- איתקה מתוארת כאישה אליה הנמען מבקש לחזור ולא מקום פיזי או מולדת. האנשה זו מבוססת על דמותה
של פנלופה אשתו של אודיסאוס המחכה לו ובכך איתקה הופכת לבית, מקום המעניק חום ואהבה
מתבססת על יצירה קודמת לה.
נושא השיר: השיר לכאורה עוסק בדמותו של אודיסאוס מהיצירה "האודיסאה" מאת הומרוס אך למעשה הוא פונה לכל אדם. המסע המתואר בשיר הוא לכאורה המסע לאיתקה, מולדתו הרחוקה של אודיסאוס, אך בעצם הוא מתאר את מסע החיים שעובר כל אדם בחייו- "איתקות"- לכל אדם "איתקה" משלו. האדם עובר מסע בדרך לגלות את זהותו, זהו מסע שצריך שתהיה בו למידה, התפתחות, חווית חוויות, הבטה על העולם שמסביבנו והנאה מן המסע
ומן הדרך המזדמנת לנו. בית א'
- איתקה היא אי הולדתו של גיבור האודיסאה- אודיסאוס. - אודיסאוס יצא מעירו כדי להילחם במלחמת טרויה. - לאחר המלחמה הדרך חזרה אל ביתו לקחה לו 10 שנים. - המסע הארוך הבייתה מתואר ביצירה "האודיסאה". - במהלך המסע התמודד אודיסאוס עם אתגרים שונים וביניהם- התמודדות עם אל הים פוסידון )אודיסאוס הרג
את בנו(, היתקלות בקיקלופ )ענקים עם עין אחת(, הלסטריגונים )שבט של ענקים שאוכלים בני אדם(- הם מערימים עליו קשיים בדרכו.
הסיכום- איתקה/ קונסטנדינוס קוואפיס
.גיהני ךפוג תאו ךשפנב םעפי
הלועמ שגר םא ,תאשינ ךתבשחמ םא
ךכרדב םתוא שוגפת אל םלועל
.םעוזה ןודיסופ תא ארית לא
םיפולקיקהו םינוגירטסלה תא ארית לא
.תעד עפוש ,תוקתפרה עפוש
דואמ ךעסמ ךראי יכ שקב
הקתיאל ךרדל אצוי התא םא"
1
השיר פותח בפנייה ישירה של הדובר לנמען לא ידוע, הנמען יכול להיות כל אדם. נראה שהדובר הוא כמו יועץ חכם המבקש להדריך את הגיבור אודיסאוס בדרכו חזרה מן המלחמה לאי מולדתו איתקה, אך המסע לאיתקה" היא גם מטאפורה למסע שעובר האדם בחייו. הדובר ממליץ לאודיסאוס לפני שיצא לדרכו הבייתה "שאל כי תארך דרכך מאוד"- הכוונה היא שעל האדם לבקש, להתפלל שהדרך תארך מאוד. מדוע? הרי אדם שיוצא אל הדרך ירצה שהדרך תהיה קצרה. אך השיר שלפנינו מתמקד בדרך עצמה ומעדיף אותה על פני המטרה הסופית שהיא ההגעה אל היעד. כדי שהדרך תהיה: "מלאה בהרפתקאות, מלאה בדעת"- המילה "בדעת" פירושה גילוי של החוץ אך גם גילוי פנימי. "אל תירא את הלסטריגונים ואת הקיקלופים אל תירא את פוסידון המשתולל" האנאפורה נועדה לחזק האת האדם שלא יפחד מהסכנות האורבות לו בדרך. הדובר פונה לאודיסאוס ובעצם לכל אדם באשר הוא- "לעולם לא תמצאם על דרכך/ כל עוד מחשבותיך נישאות, ורגש מעולה מפעים את נפשך ואת גופך מנהיג". הדובר אומר לאדם שהוא לא צריך לפחד, שכן הופעתם של יצורים מעוררי אימה אלה תלויה בנפשו וברגשותיו. הוא לא יפגוש אותם אם מחשבותיו יהיו "נישאות"- כלומר הופעתם של אותם יצורים תלויה במחשבותיו ורגשותיו ובכך שיהיו חיוביות, מרוממות, מעולות ומרגשות! במילים אחרות, הדובר אומר לכל אדם- לא תתקל ביצורים בפחדים, בחששות שלך אם לא תדמיין אותם, אם לא תיצור אותם אצלך בראש! בית שני
ןוגעת תויקיניפ רחסמ תונחתב
.םלועמ תיאר אלש םילמנל
- !ךכ לכ הבר האילפב ,הוודחב - סנכית
ץיק לש דאמ םיבר םירקבב יכ
.דואמ ךעסמ ךראי יכ שקב
.ךינפל םתוא דימעת אל ךשפנ
קר םא םעוזה ןודיסופ תא אלו
םיפולקיקהו םינוגירטסלה תא הארת אל
2
.םיעדויה הלאמ דומלל ,דומלל
םיירצמ ירע הברהב רקבל ךילע
.םיבוט םימשב אצמת קרש לככ
םיבוט םימשב לש םינוש םינימו
הנבהו רבניע ,םיגומלאו םינינפ
,בורל תוחבושמ תורוחס הנקת
בבית זה הדובר עובר לתאר את ההזדמנויות של המסע. הבית השני נפתח עם חזרה על השורה השנייה של השיר: "שאל כי תארך דרכך מאוד". כלומר תבקש שדרכך תהיה ארוכה מאוד. הדובר מסביר כיצד יוכל הנמען להפיק את המירב ממסעו. "כי בבקרים רבים של קיץ תכנס בחדווה, בפליאה רבה כל כך אל נמלים שלא ראית מעולם" הדובר מבקש מאודיסאוס לקוות שבבקרים רבים של קיץ הוא ייכנס לנמלים שלא ראה מעולם. בשורות אלו ישנה העצמה של החוויה הרגשית, אם ימי המסע שלו יהיו רבים, הדבר רצוי שכן כך הוא יחווה שמחה ופליאה ויזכה לראות מקומות רבים שלא ראה מעולם. הדובר מנסה להראות לאודיסאוס שמאוד רצה להגיע מהר לביתו, כי במסעו המפרך תהיה גם הזדמנות לראות עולם, לתייר, לסחור ולהשתבח, להעשיר את נפשו, להעשיר את המשאב הפנימי שלו וגם להעשיר את עצמו פסיכולוגית. הדובר ממשיך ואומר: "בתחנות מסחר פינקיות תעגון"- הפינקים היו עם כנעני עתיק של יורדי ים. הדובר מפציר באודיסאוס לעגון )לעצור( במקומות הזרים והמופלאים אליהם הוא מגיע ושם: "תקנה סחורות משובחות לרוב, הפנינים ואלמוגים ענבר ובנה, ומינים שונים של בשמים טובים, ככל שרק תמצא בשמים טובים". כלומר במקומות הזרים אליהם יגיע במסעו אודיסאוס יוכל לרכוש אוצרות רבים כמו פנינים ואלמוגים, אבני חן כמו ענבר והבנה )עץ שחור, נדיר, משובח ויקר(. כל אלה מסמלים עושר אקזוטי וחומרי אותו אודיסאוס יוכל לגלות במסעו.. הוא מזמין אותו לקנות גם בשמים המסמלים עונג חושי. הדובר מסיים את הבית בהוראה: "עליך לבקר בהרבה ערי מצרים/ ללמוד, ללמוד מאלה היודעים". מצריים היא סמל לעושר תרבותי, לתרבות עתיקה, מפותחת ועשירה בחכמה וידע. הדובר מפציר באודיסאוס כי עליו לבקר בערים אלה הוא יוכל ללמוד דברים רבים מאנשים חכמים ולהעשיר את חכמתו .
3
ישנה חזרה על הפועל "ללמוד" פעמיים- המדגישה את החשיבות שבלמידה מאחרים היודעים טוב ממנו- סיבה שגם בגללה כדאי לו לקוות שמסעו יארך. באופן מטאפורי, הדובר נותן עצות לכל אדם באשר הוא- עצות לדרך שבה האדם צריך לחיות את חייו. האדם צריך לחיות חיים שיש בהם חוויה חושנית, עשירה, הרפתקנות, סקרנות, פיתוח האינטלקט והחכמה: "פליאה רבה כל כך" מהחיים וממה שהם מזמנים לנו. בית שלישי
למרות כל הדברים המרתקים והטובים שמסע, אסור לו לשכוח את איתקה- הבית, אליו הוא נועד לחזור. הדובר אומר לנמען כי גם לאורך המסע הארוך, אל לו לשכוח את היעד הסופי. עם זאת, הדובר חוזר ומדגיש את חשיבות המסע עצמו שלא כדאי לו לזרז אותו ואפילו כדאי שימשך שנים רבות: "אך אל לך להחיש את מסעך..."מוטב שימשך שנים רבות". בשורות הבאות הדובר מסביר מדוע: "שתגיע אל האי שלך זקן עשיר בכל מה שרכשת בדרך" האדם עתיד להזדקן, להתבגר, להגיע עשיר בניסיון, במשאבים פיזיים ונפשיים, כלים- אותם ירכוש במסע. הוא מסיים ואומר: אל תצפה שאיתקה תעניק לך עושר"- הדובר מדגיש שהמסע הוא זה שיעניק עושר )פיזי וגם פנימי, רוחני( לאדם ולא היעד הסופי. אם כך לשם מה דרושה המטרה הסופית? המטרה הסופית- היעד- היא הסיבה לצאת לדרך ולחוות את העולם! השאיפות, המטרות והתשוקות שלנו חשובות כי הן מעודדות אותנו לצאת אל הדרך ולחוות את העולם. בית רביעי
4
ךרדל אצוי ללכ תייה אל איה אלמליא
הפי עסמ ךל הקינעה הקתיא
.רשוע ךל קינעת הקתיאש הפצת אל
,ךרדב תשכרש המ לכב רישע
ןקז התאשכ ךלש יאה לא עיגתש
תובר םינש ךשמיש בטומ
ךעסמ תא שיחהל ךל לא ךא
המש עיגהל אוה ךדועי יכ
הקתיא לע בושח ןמזה לכו
בבית זה הדובר ממשיך ומסביר מדוע אין לצפות שאיתקה, הבית, היעד הסופי יעניק לו עושר. איתקה היא היעד של המסע שלו, היא זו שהעניקה לו את המסע שכן בלי היעד אין למסע שום חשיבות והוא בכלל לא היה יוצא לדרכו. יש הדובר משתמש בהאנשה. הוא מדבר על איתקה כאילו הייתה אישה אליה הנמען מבקש לחזור ולא מקום פיזי,
מולדת. האנשה זו מבוססת על דמותה של פנלופה אהובתו של אודיסאוס המחכה לו, ובכך איתקה הופכת לבית, למקום המעניק חום ואהבה. הדובר טוען שמצד אחד התפקיד של איתקה היה לשלוח את אודיסאוס לדרכו אך מצד שני הדבר שאודיסאוס הכי רצה הוא לחזור לביתו לאשתו ולבנו ולמלוך על איתקה. אך הדובר אומר שלא החזרה לאיתקה היא החשובה, אלא המסע והדרך לשם. ברגע שאודיסאוס יגיע אל איתקה, המסע וגם הסיפור- יסתיים, לא יהיה יותר לאיתקה מה לתת עבורו. המסר העולה מכך הוא שבני אדם נוטים לחשוב שבסופה של דרך ארוכה הם יזכו בעושר פיזי או רוחני אך בעצם הגמול האמיתי נרכש בדרך עצמה. בית חמישי
השיר מסתיים עם חזרתו של אודיסאוס לאיתקה וגם כאן ישנו שימוש בהאנשה: והיה כי תמצאנה ענייה- לא רימתה אותך איתקה". הדובר אומר לאודיסאוס שאם הוא בעתיד ימצא את איתקה ענייה, שלא יחשוב שאיתקה רימתה אותו כאשר הוא השתוקק להגיע אליה. איתקה היא הרי המוטיבציה ליצאה למסע והמסע עצמו הוא העיקר. כך שלא משנה
איך איתקה תראה בסוף אותו המסע שכן בזכותה הוא יצא למסע. השורה המסיימת את השיר: "וכאשר תשוב, ואתה חכם, רב ניסיון תוכל אז להבין מה הן איתקות אלה". בשורות אלו ישנו מעבר של "איתקה" ללשון רבים- "איתקות אלה"- כך הדובר מעביר ומחדד את המסר שלאיתקה יש משמעות מטאפורית וסמלית- השיר פונה לכל אדם היוצא לדרך. לכל אדם יש "איתקה" משלו. זהו מסע נפשי של כל אדם באשר הוא עשוי לעבור במהלך חייו. הדובר בוחר לסיים את השיר עם ההבנה של מה הן אותן "אתיקות" כדי להדגיש את משמעות הסיבה ליציאה למסע. לסיכום
.הקתיא יהמ בטיה ןיבת יזא
- ןויסינ בר ,םכח - בושת רשאכו
.הקתיא ךתוא התמיר אל - היינע הנאצמית יכ םגו
.רתוי ךל תתל לכות אל איה
5
הנמען צריך לזכור במהלך מסעו הארוך את היעד, אך לקוות שהמסע יהיה ארוך. לא ניתן להפריד בין היעד הסופי לדרך כי הם תלויים אחד בשני. להגעה ליעד אין תכלית ללא הדרך, והדרך מובילה אל היעד. הדובר טוען כי בני אדם נוטים לחשוב בטעות שבסופה של דרך ארוכה הם יזכו בעושר פיזי או רוחני אך למעשה הגמול האמיתי נרכש במהלך הדרך עצמה. השיר הוא שיר פסיכולוגי שמטרתו לעורר את המוטיבציה של האדם בעת התמודדויות במסע חייו כי
לכל אדם יש את "האיתקה" שלו את במסע האישי שלו בחייו. סיכום אמצעים אומנותיים:
אינטרטקסטואליות: השיר "איתקה" מבוסס על היצירה "אודיסאה" מאת הומרוס. מטאפורה- "איתקה" היא שם למסע פיזי נפשי או רוחני שהאדם עובר בחייו. הלסטריגונים, הקיקלופים, פוסידון המשתולל- מטאפורות לקשיים ולסכנות בדרך. חזרות: "שאל כי תארך דרכך מאוד", חזרה על הפועל "ללמוד" פעמיים. האנשה- איתקה מתוארת כאישה אליה הנמען מבקש לחזור ולא מקום פיזי או מולדת. האנשה זו מבוססת על דמותה
של פנלופה אשתו של אודיסאוס המחכה לו ובכך איתקה הופכת לבית, מקום המעניק חום ואהבה