4 תשובות
אף אחד פה לא יכול לאבחן אותך
אני לא יודעת עד כמה סוציופת יכול לדעת שהוא סוציופת או בכלל להעלות את האפשרות הזאת בראש שלו, אני לא חושבת גם שלסוציופת יש את המודעות לחוסר האמפתיה שלו. אם עברת דברים קשים בילדות זה מסביר את הקושי בלהיות רגשי, יש מצב שיש לך בכלל טראומה ואתה סובל מדיסוציאציות ובגלל זה קשה לך להיות מחובר לרגש שלך. האימפולסיביות וחוסר היכולת לווסת את עצמך גם מתקשר לילדות ולאופן שבו נתנו לך מקום ואפשרו לך דברים ונתנו לך לבטא את עצמך. גם איבוד עניין באנשים, זה לא מה שמעיד על סוציופתיה, יותר כמו תסמין של דיכאון ומצב נפשי ירוד.
זה מובן למה אתה חושב ככה אבל זה לא נשמע שזה המצב, נשמע שאתה יותר צריך שיחות ולעבור תהליך ריפוי עם עצמך
אנונימית
שואל השאלה:
קודם כל לא אפשרו לי דברים בילדות הגבילו אותי מאוד בכל דבר ודבר
ואני מודע לזה שאני אחד אחרי שנים של חיפוש והתאמה זה לא קשה להתאים קריטריונים לעצמך
וב' כל אני מודע לחוסר אמפתיה שלי ולמה היא אמפתיה כי פעם הייתה לי אמפתיה כלשהיא שדעכה אם השנים עד לאפסית זה גם אחד ההבדלים המרכזיים בין סוציופתיה לפסיכופתיה
כן זו הייתה הכוונה
בגלל שלא אפשרו והגבילו, באו ההתפרצויות והאימפולסיביות.
וזה בסדר שיש לך מודעות לזה ולחוסר האמפתיה, זה אומר שכן יש לך בסיס טוב ושזה יכול להשתנות, אבל זה עדיין לא מצביע על סוציופתיה
בדיכאון ובדיסוציאציה אפשר להיות כל כך מנותקים מהרגש שלנו גם כשיכול לקרות הנורא מכל (תאמין לי, מניסיון) וזה יכול להתפרש כחוסר אמפתיה
אבל ממש לא בהכרח.
אנונימית
התחברות ל