מאז שהודיעו לי שאבא שלי חולה סופנית כבר כלום לא כיף לי

היי, עברתי דבר דומה, אם את רוצה לפרוק בפרטי

היי אנונימית, תחושה מאוד לגיטימית והגיונית למצב. אני לא אגיד לך להכריח את עצמך או להנות בכוח, כי זה בסדר ומומלץ לקחת תקופה רגע לעכל את המצב, להבין איך את עוזרת לו או מבלה איתו זמן.

קחי לך רגעים לבד אם צריך, תפרקי ותשחררי מה שיושב עלייך. אני בטוחה שזה לא פשוט, והרבה הרבה סטרס יושב עלייך. בנוסף ייקל עלייך לשתף אנשים ברגשות שלך, הם יוכלו לעזור לך ולהבין אותך יותר.

שולחת חיבוק, את חזקה. ומאחלת לאבא רפואה שלימה והחלמה מהירה.
תרגישו טוב!

זה מאד קשה וזה באמת שואב אנרגיה מלחיות את החיים. אבל כדאי לנסות בכל זאת, אם לא עם חברות מהתיכון אז אולי עם אנשים חדשים. את יכולה אולי להתעסק בתחביבים שפעם אהבת? ובכל מקרה תבלי עם המשפחה כשאפשר.