זה לא שאין לי חברים, אבל בשנה שעברה, כשהייתי בכיתה ט, הייתה לי חבורה גדולה של בנות. החברה הכי קרובה שלי שם רבה עם מישהי אחרת מהחבורה, ואז כולן החליטו להוציא אותנו והפסיקו לדבר איתנו. עכשיו יש לי אותה ועוד חברה שהייתה בחבורה, ואנחנו שלישייה שמסתדרת טוב וכיף לנו. יש לי גם חברות אחרות מהשכבה שיש להן חבורות משלהן, אבל אני מרגישה שאין לי את חוויית התיכון שכולם מתארים ואין לי את המקום שלי. אף פעם לא הלכתי למסיבה( אחת מהסיבות זה גם בגלל שהחבורה הפסיקה לדבר איתנו ונסעה לבד למסיבה שתכננו לנסוע אליה ביחד) לא היה לי חבר אז גם לא התנשקתי ושתיתי רק פעם אחת בבית. אני יודעת שזה לא חובה כדי ליהנות, אבל אלה דברים שאני ממש רוצה לחוות, וכל החברות סביבי כבר חוו אותם חוץ ממני (ואני מרגישה שחלק מזה זה בגלל שהחברות שלי לא מתאימות לאופי שלי ולא זורמות עם הדברים שאני רוצה לעשות שזה ללכת למסיבות לשתות לדבר עם כולם ובכללי לזרום, אבל אני כן אוהבת אותן ולא רוצה להפסיק להיות חברה שלהן, וגם אני לא רוצה להישאר לבד) וכולם מסביבי תמיד מדברים על איזה חוויה טובה ואיזה כיף היה להם או יש להם עכשיו בתיכון ואני מרגישה שאני מפספסת את כל הדברים האלה ונשארת מאחורה איזה עצה הייתם נותנים לי?