ההורים שלי לא יכולים לקחת אותי למקומות, ואני מרגישה שזה מרחיק אותי מבחינה חברתית (קצת ארוך).

אני גרה בישוב ליד עיר, שהנסיעה מהישוב לעיר זה בערך 15- 20 דקות והקווים נגמרים ב-20:00 מהם מגיעים כל שעה וחצי. אני בת 16 ואין לי רישיון עדיין, אז אני עדיין מסתמכת על קווים וההורים שלי לקחת ולהחזיר אותי ממקומות. ההורים שלי עובדים קשה כל השבוע ולכן לא תמיד נעים לי לבקש מהם שיקחו אותי אלא אם כן אני ממש חייבת, אז לרוב אני מסתמכת על קווים וזה יוצר מצב שאני מרגישה שזה מרחיק אותי מבחינה חברתית. חברות שלי קובעות להיפגש בערב בשעות שאין לי קווים חזרה הביתה ואז זה יוצר מצב שאם אני רוצה ללכת לישיבה הזאת; אני צריכה לשאול את ההורים שלי להחזיר אותי באיזה 11, 12 בלילה, מה שאני לא עושה אף פעם כי זה שעה נורא מאוחרת וגם יש להם עבודה בבוקר אז יוצא שאני לא הולכת להרבה מפגשים חברתיים. זה מצב שממש מתסכל אותי ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה, זה מביא לי ממש fomo ענק כל הזמן. איך להתמודד עם זה?