מה אתם חושבים על הספר 48 החוקים של כוח של רוברט גרין למי שקרא

ספר ממש טוב אני באמצע

ספר מטופש להחריד שנכתב על ידי אדם מטופש כמעט כמותו.
המניפולציה האמיתית היחידה בספר היא זו שגורמת לקוראים אותו להרגיש טוב עם עצמם ולהמליץ לאחרים, ובכללי, סוגת ה "ספרים פסיכולוגיים אפלים" נועדה לאנשים משולי החברה, והיא נעה על המנעד של "מטופש" ל "לא מוסרי".

שואל השאלה:
נשמע שהספר הזה ממש פגע בך

^לא הייתי אומר, אבל לשנוא דברים זה כיף, וספרים גרועים במיוחד.
כמובן, הספר באמת גרוע.

שואל השאלה:
אני צוחק כמובן אבל אני קיבלתי אותו וסתם באלי לשמוע חוות דעת,הייתי פשוט לוקח את התשובה שלך יותר ברצינות עם היית מנמק ומסביר באמת למה הוא גרוע אבל בכל מקרה אני מבין אני אקרא אותו ובכל מקרה לשנוא דברים באמת כיף אז w

^קבל הסבר מפורט, אישית ממני:

הספר שייך לסוגה של "התפתחות אישית" ו "פסיכולוגיה", הוא מכוון להיות דרמטי ודטרמיניסטי, ועל מנת "להישמע טוב" הוא רומס כמעט כל זכר למורכבות האנושית או לרעיונות המקוריים עליהם הוא מנסה להתבסס.
כמעט כל ה "מניפולציות' והרעיונות המוזכרים בספר הם או פשוטים להחריד עד לרמה שאינם אומרים דבר / מסבירים דבר, או פשוט לא עובדים בשום מקום מלבד בתודעת הקורא.
לומר למשל "לעולם אל תראו עליונות על הממונים מעליכם", ולהסביר ש "הם יקנאו" תוך התעלמות מאופי הממונה, סגנון העבודה והצורה שבה אדם מבין את דבריך, זה כמו לומר: "מדריך לציור סוס: ציירו 4 רגליים של סוס, גוף של סוס וראש של סוס".
בנוסף, רבות מהגישות שהספר מציג סותרות זו את זו, והדבר הגיוני כי הוא מושפע מאנשים שונים שהוא לא מבין בעצמו.
למשל, הוא מתייחס למקיאבלי, שדיבר על שליטים ופוליטיקאים, מסרס את דבריו, מבטל את כל ההסתייגויות ומצמצם את הגותו לכדי 3 דפים.
במקביל, הוא עושה אותו הדבר למאו דזה דונג למשל, וכך אתה מקבל את הסתירה, כי הוא פישט יותר מדי את האמת.
מלבד ההפשטה המזעזעת, הספר נוטה לומר שטויות מוחלטות ברוח השתייכותו לז'אנר ה "פסיכולוגיה האפלה", שהוא ז'אנר שמצטיין בלהפוך תיאוריות מורכבות הנוצרות בידי אומן לגיבוב שטויות תוך חיפוש ה "קבוע" ו "איך בני אדם עובדים", והתעלמות מהמנעד העצום של בני האדם.

הרבה מסוד ההצלחה של הספר זו העמדה "הלא מוסרית" שהוא נוקט, וההבהרה כמה היא אינה מוסרית. מתן התחושה של "אתה מסוגל לשלוט באחרים", אך אם היה כל כך קל לשלוט באחרים, הרי שהמציאות הייתה גורמת ל1984 של ג'ורג' ארוול להיראות כמו אוטופיה.
הספר נמכר בעיקר לאסירים בארה"ב, והם קונים אותו בשל תחושת חוסר האונים ששוררת בבתי הכלא הללו, התחושה של "שליטה" מעניקה להם מרגוע.

שואל השאלה:
אוקיי עכשיו אני מבין למה אתה מתכוון אני מקווה שאני אתחיל לקרוא אותו החווית קריאה שלי תהיה יותר טובה ממה שאתה מתאר תודה רבה על דעתך ועל התשובה המנומקת הזאת