8 תשובות
לדעתי זה לא קשר בריא עם ההורים
אמא שלי טוענת שלעולם לא..
זה תלוי בהרבה דברים
הם פשוט דואגים לך אובר
הם פשוט דואגים לך אובר
שואל השאלה:
מותר לדאוג אבל אני מרגישה חנוקה והדברים האלה רק גורמים לי לרצות להסתיר, בגלל הפחד מהתגובה שלהם. אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות אני מתחרפנת
מותר לדאוג אבל אני מרגישה חנוקה והדברים האלה רק גורמים לי לרצות להסתיר, בגלל הפחד מהתגובה שלהם. אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות אני מתחרפנת
אנונימית
פתחת את הנושא הזה עם ההורים? תראי תשקפי להם תגידי זהו הגיע השלב שאתם צריכים להוריד רגל מהגז אני לא בכיתה ח
שואל השאלה:
פתחתי את הנושא הזה ממזמן, כמה וכמה פעמים. אבל זה לא עוזר. אני יכולה להבין את הדאגה כי הוטרדתי מינית בעבר כששתיתי אבל אני מרגישה שאני נענשת על זה עכשיו גם כשאני יודעת איך להתנהל ועל מי לסמוך (חברות קרובות ופחות בנים). אני מבינה את הדאגה אבל אני באמת לא מסוגלת לחיות ככה
פתחתי את הנושא הזה ממזמן, כמה וכמה פעמים. אבל זה לא עוזר. אני יכולה להבין את הדאגה כי הוטרדתי מינית בעבר כששתיתי אבל אני מרגישה שאני נענשת על זה עכשיו גם כשאני יודעת איך להתנהל ועל מי לסמוך (חברות קרובות ופחות בנים). אני מבינה את הדאגה אבל אני באמת לא מסוגלת לחיות ככה
אנונימית
שוב ושוב לפתוח את זה איתם אל תפחדי לריב עם ההורים שלך כי זה צריך לקרות לפעמים
גם לי זה קרה ועם הזמן יצא מזה טוב
גם לי זה קרה ועם הזמן יצא מזה טוב
שואל השאלה:
לא יודעת אני מתחילה לחשוב שזה באמת לא ישתחרר עד שאני אעבור דירה או אתגייס ואז לא תהיה להם ברירה אלא לשחרר. הם פרנואידים ברמה שזה כבר לא בריא ואני יודעת שלא משנה כמה אני אמשיך לריב איתם על זה זה פשוט לא יעזור, כבר אין הקשבה.
לא יודעת אני מתחילה לחשוב שזה באמת לא ישתחרר עד שאני אעבור דירה או אתגייס ואז לא תהיה להם ברירה אלא לשחרר. הם פרנואידים ברמה שזה כבר לא בריא ואני יודעת שלא משנה כמה אני אמשיך לריב איתם על זה זה פשוט לא יעזור, כבר אין הקשבה.
אנונימית