יש פה אנשים שהיו *חרדים* וחזרו בשאלה? אם כן ממש אשמח לשמוע איך התחלתם את התהליך בפירוט.. אני די אבודה בקשר לזה

כן
ואין לי כוח עכשיו
דברי איתי בפרטי נדבר אחרכך (:

היי נראלי שאני יודע מי את
אם תרצי לדבר על זה בפרטי אפשר
למה את רוצה לחזור בשאלה

שואל השאלה:
לא מאמינה^

כן זה ארוך
ולא תמיד מומלץ

שואל השאלה:
מתי לא?^

אני לא חזרתי בשאלה אבל
כשנקודת המוצא היא חוסר אמונה, הצעד הראשון הוא להבין שהאמת הפנימית שלך היא המצפן החדש. ברגע שהאמונה נעלמת המעשים החיצוניים הופכים לריקים, וזה מה שיוצר את התחושה שאת אבודה.
התהליך מתחיל בזה שאת נותנת לעצמך רשות לשאול. אל תרוצי ישר לשינויים חיצוניים תתחילי בלבנות עולם פנימי שמתאים למה שאת כן מאמינה בו היום..
ויעזור מאוד מציאת עוגנים - בין אם זה חברים שכבר עברו את המסלול הזה או חברה/בת משפחה שתומכת בך ותיהיה איתך בדרך.
אל תנסי לפתור את כל החיים בבת אחת זה תהליך של פירוק ובנייה מפרקים את מה שלא נכון לך, ובונים לאט לאט זהות חדשה, צעד אחרי צעד, עד שהחוץ והפנים שלך יתחברו..
ומול המשפחה כדאי לזכור שזה לא חייב להיות הכל או כלום מהרגע הראשון. מותר לך לשמור על המרחב הפנימי שלך עד שתרגישי מספיק חזקה, וכשמגיע הזמן לשתף לנסות לדבר על הרגש והצורך שלך בכנות עצמית, ולאו דווקא על ויכוחים של צדק. זה תהליך של פירוק ובנייה צעד אחר צעד, עד שהחוץ והפנים שלך יתחברו והשקט יחזור..
בהצלחה

שואל השאלה:
תודה לך, ומה אם אני ממש מרגישה צורך בלעשות שינויים חיצוניים? אני מרגישה שאני חייבת להוכיח לעצמי שאני חופשייה