6 תשובות
ברור מבינה אותך לגמרי
קטן עלייך
יש שעת ט"ש ותוכלי לדבר איתם
תחשבי על זה שיש שם מלא שיהיו במצב שלך, זה יחבר ביניכן
הייייי ההתחלה היא הכי קשה, היום יומיים הראשונים שעוד כולם מסתגלים זה ימים שלא פשוטים לאף אחד אבל יש התחשבות והכלב מהסגל. אל תסתכלי על זה בתור משהו בלתי אפשרי אלא על משהו שרק יוציא אותך חזקה יותר, את תהפכי לעצמאית יותר ותדעי להתמודד עם קשיים בהרבה יותר קלות, וגם אני פחדתי להתנתק מהבית והמשפחה ואיל מסתדרים אבל בסופו של דבר מוצאים את הסידור ומסתדרים, וגם אם לא, תני קצת זמן, קחי הכל בקלילות זה בדיוק שלושה שבועות ואני בטוחה שהטירונות הזאת תהיה בכיס הקטן שלך!
שואל השאלה:
וואי ממש תודה
מקווה
אנונימית
היי יקרה,
עברו יומיים שאז שכתבת, מקווה שאת בטוב עכשיו.
קוראת את המילים שלך ויכולה ממש לחוש את הלחץ שאת מתארת.
החשש להיות רחוקה מהבית, הגעגועים למשפחה וההסתגלות למקום חדש הם בוודאי לא פשוטים.. הקושי שלך מובן ואנושי, החשש לגיטימי ואני מאחלת לך שהוא ישאר בגדר חשש ושתמצאי את עצמך מסתגלת בקלות ונהנית.
אולי לקחת איתך כמה דברים שיזכירו לך את הבית כמו תמונות או חפץ אהוב יתן לך הרגשה של בית ויקל עלייך מעט.. בשעת ט"ש תוכלי לשוחח איתם ולשמוע אותם וזה יכול להוריד קצת מהקושי שבמרחק הפיזי מהבית.
מאחלת לך שהשירות שלך יעבור קל ואפילו תהני ממנו!
יקרה, נשמע שאת מלאה במחשבות ובתחושות מורכבות.. לא תמיד קל להכיל אותן בתוכנו.. לפעמים שיתוף אדם קרוב אלינו בעולמנו הפנימי יכול להקל עלינו ולתת לנו נקודות מבט נוספות..
אם תרצי, מזמינה אותך לדבר איתנו, עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). תוכלי לעשות זאת בכל זמן שתרצי באנונימיות, ונהיה שם איתך יחד, להקשיב ואולי גם למצוא כוחות.
מצרפת לך כאן קישור לצ'אט האנונימי שלנו:

מחכה לך, מתנדבת סה"ר
שואל השאלה:
תודה רבה
הפחד הוא בעיקר להיות רחוקה מהמשפחה ולהתנתק מהבית
אנונימית
אני התגייסתי לפני 5 שנים באותה החרדה, אני בן אדם של בית והיה לי קשה המרחק. שתדעי לך שהפחד הזה הוא לגיטימי ממש.
אבל בטירונות 02 ובטח אמרו לך את זה כבר, הכל הצגה. המפקדים מבוגרים ממך אולי בשנה והם פשוט משחקים אותה קשוחים. את צריכה פשוט לזרום עם זה
והדרך הכי טובה להתמודד - חברות. הבנות שתשני איתם באוהל/חדר - אתן הולכות להיות מלא ביחד. כולם שם באותה סירה וזה דבר שהוא מחבר

בהצלחה!