שאלה לגבי דימוי עצמי

כי חוסר ביטחון זה דבר שיושב בראש, הוא לא קשור באמת לגוף, למרות שזה נראה ככה.
המוח יכול לעוות את איך שאת רואה את הגוף שלך.
החוסר ביטחון הוא עמוק יותר ולא משנה מה תשני כל עוד הוא לא יפתר לעומק ומהשורש זה ימשיך ככה

כי בסוף גם אם תשקלי בדיוק כמו שאת רוצה אם את לא אוהבת את עצמך שום דבר לא יעזור.
אהבה עצמית זה תהליך, ובעיות בדימוי גוף זה דבר סופר נפוץ אצל בנות נוער.
אני התחלתי באפילו "לשקר" לעצמי עד שפיזית באמת האמנתי בזה. תעזרי לעצמך, תנסי לאהוב מה שאת רואה במראה, לחשוב רגע מה הדברים שאת הכי אוהבת בעצמך
ורק ככה זה יעבוד לך.

את צריכה לשנות את תבנית החשיבה שלך. אל תביני אותי לא נכון, למצוא בעצמנו דברים שאנחנו לא אוהבים ולטפל בהם זה מאוד בריא וחשוב במידה מסוימת. הבעייה מתחילה כאשר זה הדבר היחיד שאנחנו עושים. יש צד שני למטבע והוא לפתח תחושה של אהבה וערך עצמי שלא נובע רק מהתכונות החיצוניות לנו וההישגים שלנו.

התמקדות יתרה בתיקון עצמי כמסלול לאהבה עצמית עשוי רק להחמיר את הבעייה. ידוע בפסיכולוגיה שכאשר אנחנו רק מחפשים דברים, זה הדבר שאוטומטית נשים לב אליו בכל מקום ולא נשים לב אל הדברים האחרים. ברגע שהמוד שאת נמצאת בו זה לחפש מה לתקן בעצמך, יוצא שאת שמה לב בעיקר מה לא בסדר אצלך כל הזמן. לכן, בנוסף לעבודה עצמית את צריכה לעבוד על הדימוי העצמי שלך. על לאהוב את עצמך ממקור פנימי ולא רק חיצוני כדי להשלים את המהלך החיצוני שאת עושה.