אני כבר לא ממש אוהבת אולי יותר כבר שונאת כל דבר שאמרת, כל דבר שעשית כבר לא יכולתי לסבול לא כי אתה אדם רע להפך הלוואי שהיית פשוט נפגעתי לדעתי זה נעשה בדרך לא נכונה אני מתחרטת מזה שהתחלנו לא בגלל שסבלתי ממש לא היה רגעים שכל כך עשית לי טוב שעזרת לי לעבור אותם האמת אני יודעת שזה ישמע טיפשי אבל כבר דמיינתי עתיד אבל זה בסדר עכשיו אני מבינה אתה לא היית ככה זה אולי היה חד צדדי אבל תגיד לי למה היו רגעים שגרמת לי להרגיש כאילו סוף סוף אנחנו באותו בראש? למה גרמת לי לסוג של השליה חשבתי שהיה לך כיף באותו הערב חשבתי שזה היה אמיתי שאמרת שגם היית רוצה להיפגש שוב אז למה פתאום ככה השתנת? בסדר אני מבינה שאולי לא היית מוכן ואולי דחפתי יותר מידי אני יודעת שאמרתי לך להפסיק להצטער אבל אני מצטערת אולי לא הייתי צריכה להתוודות לא שממש הייתה לי ברירה אתה יודע מסתבר שאי אפשר לספר לחברה שאתה אוהב קיצור קצת גלשתי מהנושא כי זה כבר לא ממש משנה ניתקתי כמעט כל דבר ממך יצאתי מהקבוצת חברים כי כבר לא יכולתי להיות בחברתך אני יודעת שבדיעבד בפעם הזאת ששאלת אם אפשר שנהיה רק חברים הייתי צריכה להפסיק שם האמת שכל כך הרבה שקלתי לצאת מהקבוצה אבל רק עכשיו אזרתי את האומץ הייתה תקופה שהפסקת לראות את הסטטוסים שלי ופתאום יצאתי ואתה רוצה לראות איך הולך בחיים שלי? אני רוצה לחסום אותך משם אבל אני גם קצת רוצה אותך עדיין בחיים שלי אולי אני לא בדיוק שונאת אותך אתה יודע, שמעתי פעם משפט "לשנא מישו לא אומר שהתגברת לשנוא מישהו אומר שעדיין אכפת לך ... רק ברגע שכבר לא אכפת לך שם רק אז התבגרת" אז אתה יודע מה, אולי באמת לא הגברתי אבל יותר קל לשנוא מאשר לכאוב מהרגש.