כנסו רגעע

אני בעבודה שלי כבר חצי שנה ועכשיו היתה המשמרת האחרונה של החברה הכי טובה שלי שם וזה עצוב רצח
בכמה חודשים האחרונים נהינו בקשר ממש טוב, היו לנו מלא משמרות ביחד והיינו מתאמות אז היינו נפגשות בעבודה לפעמים גם חמש- שש פעמים בשבוע לשמונה שעות שזה מלא ואנחנו גם מדברות כל יום כבר איזה שלושה חודשים רצוף (באמת לא היה אפילו יום אחד שלא) ואפילו השבוע נגיד ביום החופשי שלי כשלא היינו במשמרת ביחד היינו בשיחה שעתיים ודיברנו תוך כדי
וגם בפעמים אחרות היינו בשיחה מלא זמן תוך כדי שהתארגנו ביחד
אנחנו תמיד עושות מלא הזמנות ביחד של דברים שאנחנו רוצות מחול ואז עושות בעבודה הול
ותמיד בעבודה היינו יוצאות לכל ההפסקות ביחד, מספרות אחת לשנייה על מלא דברים רנדומליים שקורים לנו, מתייעצות על דברים ועוד מלא ולמרות שאנחנו עדיין "חברות מהעבודה" בלי לשים לב אפילו היא נהיתה אחת החברות הכי טובות שלי וגם תמיד כולם בעבודה היו צוחקים עלינו שאנחנו בלתי נפרדות ויש סתם כל מני קטעים כמו שלדוגמא לא מזמן היא היתה חולה ואז נדבקתי ממנה כי אנחנו כל הזמן ביחד אז יש שם מישהי שכל הזמן היתה אומרת שאנחנו כמו תאומות סיאמיות ובקיצור הבנתם את הפואנטה
אז עכשיו היא עזבה ואני לא מעכלת שזהו וכל הדברים האלה בחיים לא יקרו יותר
אנחנו לא נהיה פשוט ביחד בשביל לדעת על כל דבר שקורה בחיים אחת של השנייה, על כל התלבטות של מה כדאי לקנות, מה לעשות בסיטואציות או לענות לאנשים ועוד מלא דברים
אנחנו כבר לא באמת רק "חברות מהעבודה" אבל בחיים לא נפגשנו מחוץ לעבודה וזאת פשוט סיטואציה הזויה
היא גם מתגייסת עוד שבוע וחצי והיא תהיה בבסיס סגור אז אפילו עוד יותר
אוף מה לעשות? זה פשוט עצוב רצח ואני מפחדת שלאט לאט נפסיק לדבר ולא נהיה בקשר יותר