אני בכיתה י' התחלתי לקחת ריאוקוטן בנובמבר הרופאה נתנה לי מינונים נמוכים החלפתי רופא ופתאום הוא אומר לי (זה היה בסוף מרץ) שאני צריכה לקחת עוד חצי שנה עכשיו זה יוצא שאני אסיים רק בספטמבר ואני אצטרך לקחת ריאוקוטן על כל הקיץ אז זה אומר שיהיה לי אסור להיות בשמש עד איזה שעה ארבע נגיד ללכת לים וכזה אז אחרי ארבע. עכשיו יש השנה את הרפסודיה בכנרת וזה יהיה מבאס להיות שם עם ארוך וכובע או כל הזמן לרדוף אחרי איפה יש צל. ונגיד כשחברות הולכות לים להשתזף וכזה מבאס כי אני לא אוכל לבוא ולהשתזף איתן כי אין לי מה לעשות כשהן משתזפות שם. אז יש הרבה דברים שאני אצטרך להיות עם ארוך וזה מבאס בעיקר בחום של הקיץ בארץ. אבל אני עם חצ'קונים כבר מכיתה ו' או ז' (אני עכשיו ב י') וכמה חודשים לפני שהתחלתי את הריאוקוטן פשוט שום דבר לא עזר לפנים שלי והייתי כולי חצ'קונים. אז חשבתי לעצור את הטיפול ולהמשיך בסוף הקיץ בספטמבר ואז אני אמורה לסיים עם הריאוקוטן במרץ אבל הרופא אמר שההגבלות של השמש וכזה נשאר גם חצי שנה אחרי שמסיימים בקיצור ילך לי הקיץ הבא אם אני ממשיכה אחרי הקיץ. אבל מה אם אני אפסיק ולא יחזור החצ'קונים? אבל נראה לי שכן יחזור. גם חברה שלי לקחה ריאוקטן ואחר כך עדיין חוזרים לה חצ'קונים מידי פעם (אבל זה גם נשמע שהיא הייתה אצל רופא לא משהו) וגם עדיף אבל לוותר על הקיץ בי' ולא ביא' כי יא' כבר י רישיון יש יותר חופש נשמע לי קיץ יותר כיף שאני לא ארצה שיידפק אבל זה עדיין מבאס.
בקיצור מה אומרים? להפסיק ולקוות לטוב? או לסיים עם זה? (כנראה שאחליט להמשיך אבל תעזרו לי להרגיש טוב עם זה)