18+ מה דעתכם על תאורית ההשתלטות של התת מודע?

צפיתי ושמתי לב לשתי תופעות מוזרות.
האחת: בזמן פחד רציני הדפוסים הראשוניים של האדם עולים. הוא מתחיל לרעוד או קופא במקום, למרות שהוא לא היה רוצה את זה.
השנייה: כשלאדם יש משהו רגשי רציני שכולל ציפיה ורצון להצלחה, לעיתים הוא נלחץ וקופא, ומתנהג בגמלוניות, וקשה לו להפעיל את המודע שלו (עם הזיכרון הצף).
זה קורה לעיתים בדייטים לאנשים מסוימים, ולעיתים במבחנים חשובים, ולעיתים מבצע צבאי, ולעיתים נאום לפני קהל.
ואם הוא כן מפעיל את המודע שלו אז הוא יוצר מאבק שמאוד מאמץ את המערכת שלו וגוזל ממנו זיכרון ומאמץ.

ותהיתי האם יש קשר בין שני המקרים האלו?

התאוריה: במקרה הראשון, האדם לא מסוגל להתמודד עם מערכת המודעות בלבד, כי היא די איטית (המודעות היא למשל מערכת של השוואה ושיקול), והדברים פה דורשים זמן ומהירות.
וככה גם במקרה השני.
לכן מיד האדם עובר לגמרי למערכת האינטואיציה שלו, שהיא המערכת המהירה.
אבל במקרה הראשון מערכת האינטואיציה של האדם ריקה, כי הוא מעולם לא חווה מקרים דומים לאלה.
אז אין לו ברירה והאדם הולך לדפוסים הטבועים בו הגסים מלידה, שהם הבסיס של מערכת האינטואיציה.
הרי יש את התת מודע הגס והתת מודע הרגיל.
כלומר: במקרים ההם האדם נשלט כולו על ידי המערכות התת מודעות, ולכן קשה לו להפעיל מודעות.
המודעות שלו נחלשת.
ואם הוא מנסה להפעיל אותה נוצר מאבק שגוזל ממנו יכולות, ולא תמיד מאפשר.
אינדיקציה: המקרים בהם התת מודע שולט אלו המקרים עם האנדרלין. ולכל המקרים בהם באופן מוזר יש אנדרנלין, גם בזמן פחד קיצוני וגם בנאום מול קהל.
זוהי לדעתי התאוריה.

מה דעתכם על כל זה? האם לדעתכם באמת שני המקרים האלה הם זהים?
האם לדעתכם המקרים האלה בכלל קיימים? האם זה התאוריה שעומדת מאחורי הכל?